גוף האדם הוא מערכת מסועפת של תאים, רקמות ואיברים. יחד הם מאפשרים חיים!
בגופנו יש כ 80 איברים, איבר הוא יחידה מבנית בגוף שאחראית לתפקוד מסויים או כמה תפקודים. למשל הריאות אחראיות על נשימת חמצן ונשיפת פחמן דו חמצני.
יש בגופנו עשרות איברים שאחראים לאלפי משימות שונות וכולם מתפקדים יחד בסנכרון מושלם.
מערכות גוף האדם
נהוג למיין את איברי הגוף ל 11 מערכות שונות:
- מערכת השלד
- מערכת השריר
- מערכת הדם (קרדיו-וסקולרית)
- מערכת העצבים
- מערכת הורמונלית (אנדוקרינית)
- מערכת הלימפה
- מערכת הנשימה
- מערכת העיכול
- מערכת השתן
- מערכת הרבייה
- מערכת הכסות
המערכות: שריר – שלד – דם – עצבים, יוצרות את התשתית שמאפשרת את פעולת המערכות האחרות.
מערכת השלד – מחזיקה את גוף האדם
מערכת השלד מעניקה לגוף את צורתו ומספקת תמיכה והגנה לאיברים.
השלד מורכב מכ 200 עצמות. והוא כולל גם סחוס שמרפד את המפרקים (נקודת המגע של העצמות), רצועות (המחברות עצם לעצם) וגידים (שמחברים את העצמות לשרירים).
כאשר שריר מתכווץ הוא מושך את הגיד אשר בתורו מושך את העצם. זו הסיבה שמערכת השרירים משוייכת לרוב למערכת השלד.
כמה עצמות יש בגוף האדם
תינוקות נולדים עם 270 עצמות. בתהליך הגדילה שלנו, חלק מהעצמות מתאחות. בבגרות, מספר העצמות שלנו פוחת והוא מגיע לבסוף ל 206 עצמות.
מערכת השריר – מניעה את גוף האדם
יש לנו כ 400 קבוצות שרירים. על כן, השרירים מהווים בין 50-30% ממשקל הגוף. השרירים אחראים על התנועה ובזכותם אנחנו מסוגלים ללכת, לרוץ, לנגן, ללעוס, לחייך ולבצע כל תנועה אשר נחפוץ.
לכל שריר יש את המאפיינים שלו כגון : סיבולת השריר, מהירות הכיווץ וההרפייה של השריר או הכוח.
השרירים נחלקים לשתי קבוצות: רצוניים או בלתי רצוניים.
פעולות רצוניות כמו ריצה, דיבור וישיבה הם באחריות שרירי השלד (רצוניים).
ישנם שרירים הפועלים אוטונומית (באופן לא רצוני על ידי מערכת העצבים האוטונומית) כמו אלה הנמצאים בקיבה ומאפשרים את מעבר המזון בה או בכלי הדם.
אנו ממיינים את השרירים לשלושה סוגים:
– שריר חלק: שרירים לא רצוניים הנמצאים בעיקר באיברים פנימיים כגון: כלי הדם, סימפונות ומערכת העיכול.
– שריר שלד: שרירים אלה יכולים להפעיל כח רב אך לזמן קצר. שרירים אלה יושבים על העצמות וגורמים לתנועות הגוף. לכל שריר כזה יש מעטפת שריר והוא מתחבר לעצם באמצעות גיד.
– שריר הלב: הפועל כמשאבת דם ויכול אף להפיק פעילות חשמלית (כמו תאי עצב).
מערכת העצבים – שולטת על גופנו
מערכת העצבים כוללת את המוח, עמוד השדרה ורשת תאי עצב המעבירים שדרים לתאים בכל הגוף. שדרים המגיעים מתאי העצב אל המוח מאפשרים לנו לראות, לחוש, לטעום ולשמוע. שדרים שמגיעים מהמוח אל שרירי השלד – מאפשרים לנו לזוז. שדרים בתוך המוח, נושאים בתוכם את היכולת להרגיש, לחשוב ולחלום.
המוח הוא האיבר הראשי של מערכת העצבים. המוח הוא זה שמקבל את המידע מכל מערכות הגוף, מעבד אותו, וכך מנהל את ההתנהגות שלנו.
המידע במערכת העצבים עובר באמצעות תאי עצב (נוירונים). תהליכי העיבוד והולכת המידע מתבססים על הסינפסות (קישוריות בין הנוירונים). כל נוירון (תא עצב) יכול ליצור סינפסות (קישוריות) עם עשרות עד אלפי נוירונים אחרים.
איך נוצרת תנועה בגוף האדם
מערכת התנועה מורכבת ממערכת השריר-שלד.
השלד מורכב מעצמות הנפגשות במפרקים. מה שמחזיק את העצמות יחד הם רצועות. בנוסף יש לנו את השרירים אשר נאחזים על העצם באמצעות הגידים.
השלד שלנו זז באמצעות מערכת השרירים הפועלים עליו כ״מנופים״. כאשר השרירים מתכווצים ומתרפים מתרחשת תנועה.
על התנועות הללו מפקח המוח שלנו ומערכת העצבים. הוא זה שאחראי למתן הפקודה ועל וויסות העוצמה, מהירות והדיוק.
כשאנחנו רואים עוגה במקרר ומתלבטים האם לאכול אותה, עובדות אצלנו רוב מערכות הגוף ואפילו בלוטות הרוק.
אחרי שסיימנו עם ייסורי המצפון או השכנוע העצמי של כן לאכול את העוגה הזו, מערכת התנועה נכנסת לפעולה.
לאחר שהמוח העביר את הפקודה להושיט את היד אל העוגה, שרירי הזרוע ומייצבי הגוף מתכווצים ומרפים לסירוגין (כל אחד בהתאם לדרישות ממנו). היד תתיישר אל עבר הצלחת, כף היד תאחז בצלחת, המרפק יתכופף ושרירי הרגליים יוליכו אותנו אל השולחן.
מה עושים כשאחת ממערכות התנועה של גוף האדם פחות מתפקדת?
אנחנו תמיד מחפשים איזון בגוף שלנו.
אם יש בעיה במערכת השלד, כמו למשל שחיקת סחוס, נרצה באמצעות טיפולי פיזיותרפיה לשפר את מערכת השריר. השרירים הם אלה שמייצבים את המפרקים ולכן נרצה לאמן אותם בצורה כזו שיפחיתו מהעומס על המפרק.
כאב הוא סימפטום של מערכת העצבים שנובע מחוסר איזון, דלקת או טראומה. כדי להפחית כאבים נרצה למשל לשחרר שריר תפוס שלוחץ על עצב או להפחית את הלחץ על העצב בעמוד השדרה.
במצבים של דלקת כמו מרפק טניס, אנחנו רוצים להפחית את הדלקת באמצעות שיפור זרימת הדם לאיזור, עידוד החלמה של הרקמות הרקות והפחתת עומס מהגיד.
במקרים של כאב כרוני, כאשר הפגיעה עצמה כבר חלפה לחלוטין אבל האדם עדיין מדווח על כאבים ממשיים, נרצה לשפר ולהפחית את הכאבים תוך שיפור התגובה של מערכת העצבים לסיטואציה.
מערכת העיכול
הקיבה היא חלק ממערכת העיכול שתפקידה לפרק את המזון שאנו אוכלים. היא מתחילה בפה שאליו מכניסים את המזון ולועסים אותו. ממשיכה בקיבה ובמעי שסופגים חומרים מזינים ומסתיימת כאשר אנו נפתרים מהפסולת כצואה.
מערכת השתן
מערכת ההפרשה מסלקת מהגוף פסולת אחרת – חומרים כימיים רעילים מהדם שהיא ממיסה במים. אנו נפתרים מהחומרים הללו באמצעות השתן.
מערכת הדם
מערכת הדם כוללת את הלב, כלי הדם והדם עצמו.
הדם זורם בגופנו באמצעות מערכת הדם. הלב מניע את המערכת הזו. וכלי הדם מעבירים את הדם ליעדיו.
כל מערכות הגוף תלויות באספקה מתמדת של דם. למשל במערכת הנשימה, הדם משמש לאיסוף חמצן מהריאות.
באמצעות משאבת הלב, הדם העשיר בחמצן מוזרם לכל התאים ואלה משתמשים בחמצן ליצירת אנרגיה. תוך כדי כך, הם פולטים פחמן דו חמצני. הדם אוסף את הפחמן הדו חמצני אל הריאות והוא ננשף שוב החוצה.
מערכת הלימפה
מערכת הלימפה תלויה גם היא במערכת הדם. היא בנויה ממערכת צינורות (דומה למערכת הדם). תפקידה, לספוג נוזלים המצטברים בין התאים ולהחזירם לזרם הדם. יש לה גם תפקיד חשוב מערכת החיסונית של הגוף. מערכת הלימפה מייצרת תאי דם לבנים שעוזרים להשמיד חיידקים מזיקים.
המערכת ההורמונלית
מערכת הדם עוזרת גם למערכת ההורמונלית, זוהי מערכת ההפרשה הפנימית. הבלוטות מייצרות הורמונים (נוירוטרנסמיטרים המפעילים תאים לבצע תפקידים מסויימים). ההורמונים מגיעים לאן שהם צריכים להגיע באמצעות מערכת הדם. למשל הורמון האינסולין המשתחרר מהלבלב.
מערכת הרביה
מערכת הכסות
המעטה שמכסה אותנו כולל עור, שיער וציפורניים. המעטה הגמיש הזה שומר על כל מערכות הגוף.
