fbpx

שלבי מחלת פרקינסון : תסמינים, אבחון, התקדמות ודרכי התמודדות

מחלת פרקינסון היא מחלה נוירולוגית כרונית הפוגעת בתנועה, ביציבה ובתפקוד היומיומי, ומתפתחת בהדרגה לאורך שנים. המחלה נגרמת מירידה ברמות הדופמין במוח ומלווה בתסמינים מוטוריים ולא מוטוריים המשתנים בין אדם לאדם. במאמר זה נסקר מהי מחלת פרקינסון, מהם שלבי המחלה לפי סולם Hoehn and Yahr, כיצד מתבצע האבחון ומהי החשיבות של זיהוי מוקדם.
חיפוש מטפלים סגירה
בעיה רפואית
מיקום
מקצוע
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

שלבי מחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון היא מחלה נוירולוגית המשפיעה על התנועה, היציבה והתפקוד היומיומי.
במאמר זה נסקור את שלבי המחלה ואת חשיבות האבחון המוקדם, פעילות גופנית ותפקיד אנשי המקצוע בהתמודדות עם המחלה.

מהי מחלת הפרקינסון?

מחלת פרקינסון היא מחלה כרונית, הנגרמת מפגיעה בתאי עצב במוח האחראים לייצור דופמין.
דופמין הוא חומר חיוני לבקרה על תנועה, קואורדינציה ושיווי משקל. כאשר רמתו יורדת, מופיעים סימנים מוטוריים ולא מוטוריים הפוגעים בתפקוד היום יומי.

הגורמים למחלה אינם חד משמעיים.
ברוב המקרים מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים, או תהליכי הזדקנות של מערכת העצבים.
קבוצת הסיכון העיקרית היא אנשים מעל גיל 60, אך קיימים גם מקרים של פרקינסון בגיל צעיר יותר.

הטיפול במחלת פרקינסון אינו מרפא את המחלה, אך נועד להקל על התסמינים ולהאט את הפגיעה התפקודית.
הוא כולל טיפול תרופתי לשיפור פעילות הדופמין, התערבויות שיקומיות כמו פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, פעילות גופנית מותאמת ובמקרים מסוימים גם טיפול ניתוחי מתקדם כמו DBS.
בד"כ מדובר על טיפול רב מקצועי ומגוון במטרה לשמור על איכות החיים ככל הניתן.

שלבי מחלת פרקינסון

הערכת שלבי מחלת הפרקינסון נעשית לרוב באמצעות סולם Hoehn and Yahr, המחלק את התקדמות המחלה לחמישה שלבים עיקריים. חלוקה זו מסייעת להבין את חומרת התסמינים ואת ההשפעה על תפקוד המטופל וסביבתו.

בשלב הראשון התסמינים קלים וממוקדים בצד אחד של הגוף.
לעיתים מדובר ברעד קל ביד, נוקשות בשרירים או שינוי בכתב היד.
האדם עשוי לחוש שמשהו “לא רגיל”, אך הסביבה לעיתים אינה מבחינה בכך.
סימנים מוקדמים נוספים יכולים לכלול ירידה בחוש הריח, עייפות או שינוי במצב הרוח.

בשלב השני התסמינים מופיעים בשני צידי הגוף.
הנוקשות והתנועתיות האיטית נעשות ברורות יותר. פעולות יומיומיות כמו הליכה, לבוש או קימה מכיסא דורשות יותר מאמץ. בני המשפחה מבחינים בהאטה, בהבעת פנים מופחתת ובשינויים ביציבה, אך האדם עדיין עצמאי יחסית.

בשלב השלישי מופיעה פגיעה משמעותית בשיווי המשקל.
זהו שלב מכריע מבחינה תפקודית. נפילות הופכות לשכיחות יותר, וההליכה נעשית פחות יציבה.
החולה מרגיש חוסר ביטחון בתנועה, בעוד שהמשפחה מתחילה לדאוג לבטיחותו בבית ומחוצה לו.
למרות זאת, ברוב המקרים האדם עדיין אינו זקוק לעזרה מלאה.

בשלב הרביעי המחלה מתקדמת לפגיעה תפקודית ניכרת.
התנועה איטית מאוד, ויש קושי משמעותי בביצוע פעולות יומיומיות.
האדם זקוק לעזרה חיצונית, ולעיתים נעזר בהליכון או בעזרים אחרים.

בשלב החמישי מדובר בשלב מתקדם מאוד. האדם מתקשה לעמוד או ללכת באופן עצמאי, ולעיתים מרותק לכיסא גלגלים או למיטה. התלות בסביבה מלאה, והדגש הטיפולי עובר לשמירה על נוחות, מניעת סיבוכים ותמיכה כוללנית בחולה ובמשפחתו.

אבחון מחלת פרקינסון מתבסס בעיקר על הערכה קלינית.
כיום אין בדיקת דם או הדמיה אחת שמאשרת את המחלה באופן חד משמעי.
האבחון מתבצע לרוב על ידי נוירולוג, על סמך סיפור המטופל על תסמינים אופייניים ובדיקה נוירולוגית.
ברוב המקרים המחלה מאובחנת לאחר שכבר הופיעו סימנים מוטוריים ברורים, כמו רעד במנוחה, נוקשות או האטה בתנועה.
עם זאת, ידוע שכמה שנים לפני האבחון יכולים להופיע סימנים מוקדמים ולא מוטוריים, כגון ירידה בחוש הריח, הפרעות שינה, עצירות או שינויים במצב הרוח.
אבחון מוקדם מאפשר התחלת טיפול והתאמות תפקודיות בשלב שבו עדיין קיימת יכולת גבוהה להשפיע על מהלך המחלה.

חשיבות האבחון והטיפול המוקדמים ותרומת הפעילות הגופנית

אחד העקרונות החשובים בהתמודדות עם פרקינסון הוא התחלת טיפול מוקדם ככל האפשר, גם כאשר התסמינים קלים.

להתערבות מוקדמת יש השפעה משמעותית על שמירת התפקוד לאורך זמן.
תסמינים כמו חוסר יציבות ואף מקרי נפילה יכולים להוביל לפחד מתנועה, אשר גורם לצמצום פעילות יומיומית.
הימנעות זו מובילה לירידה בכוח, בשיווי המשקל ובביטחון העצמי בתנועה, ובכך דווקא מחמירה את הסיכון לנפילות ולתסמינים נוספים.

התערבות מוקדמת ע"י אנשי מקצוע ופעילות גופנית מותאמת מחזקות את תחושת השליטה של האדם בגופו ומעודדות תנועה בטוחה ומבוקרת.

פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק מתמחים בהתאמת תרגול אישי לכל שלב במחלה.
הם עובדים על שיפור דפוסי הליכה, מניעת נפילות, אימון יציבה והגברת הביטחון בתנועה.
מעבר לכך, הם מדריכים את המטופל ובני משפחתו כיצד לשלב תנועה נכונה בשגרה היומיומית, דבר התורם לעצמאות ולתחושת שליטה.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו?

✔ להקשיב לגוף ולשים לב לשינויים קטנים בתנועה, ביציבה או בקצב ההליכה.
✔ לשמור על פעילות גופנית קבועה ומותאמת ליכולת האישית.
✔ לדאוג לסביבה בטוחה בבית, במיוחד בשלבים מתקדמים.
✔ לשמור על מעקב רפואי סדיר ולא לדחות בירור של תסמינים.
✔ להתייעץ עם אנשי מקצוע מתאימים לצורך אבחון, ליווי וטיפול מותאם אישית.

איך פיזיוגרופ יכולים לעזור לך בשיקום לחולי פרקינסון?

חיפשת פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק מומלצים המתמחים בטיפול בחולי פרקינסון?

באתר תמצאו רק מטפלים העומדים בתו האיכות הקפדני של פיזיוגרופ. בחרנו אותם בקפידה וגייסנו אותם לנבחרת שלנו רק לאחר אימות הכשרותיהם. פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום – מותג הפיזיותרפיה המוביל בישראל!
אנו מתחייבים כי כל המטפלים בנבחרת שלנו מוסמכים מטעם משרד הבריאות ומבוטחים בביטוח אחריות מקצועית עבור כל טיפול המבוצע דרכינו. חברת פיזיוגרופ מבטיחה בקרת איכות בזכות אלפי משובי לקוחות אותנטיים. בכך, אנחנו יודעים בדיוק מי מטפל מתוך שליחות מקצועית אמיתית.


התקשרו עכשיו לשיחת ייעוץ והכוונה: 📞 0585810058

תרגילי פיזיותרפיה לפרקינסון

שיחת הכוונה עם נציג פיזיוגרופ

השאירו פרטים ונשוב אליכם לייעוץ והכוונה

עשית כבר לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?

כתבות קשורות

חוויית שימוש אישית ומהנה

האתר עושה שימוש ב־Cookies (“קוקיות”) לצורך תפעול ושיפור חוויית השימוש, הצגת פרסומות מותאמות אישית על בסיס הרגלי הגלישה והפרופיל שלכם, וכן למטרות ניתוח סטטיסטי. נעשה שימוש ב”עוגיות” של האתר ושל צדדים שלישיים. מידע נוסף, כולל הסבר כיצד ניתן להסיר קוקיות, זמין במדיניות הפרטיות שלנו.