בחיי היומיום שלנו אנו מבצעים לעתים קרובות שתי מטלות במקביל.
כך למשל, הליכה (מטלה גופנית) בזמן שאנו מדברים עם מישהו או חושבים על פתרון כלשהו (מטלת חשיבה).
ככל שהמטלות הללו מורכבות יותר או שאנו לא מתורגלים בהן, יהיה לנו יותר מאתגר לבצע אותן במקביל.
ביצוע שתי מטלות במקביל (באנגלית dual tasking), הוא אתגר משמעותי עבור מאובחני פרקינסון.
מחקרים מראים, כי לביצוע שתי משימות במקביל יש השפעה שלילית על תבנית ההליכה, איכות ההליכה ועל קצב ההליכה.
על כן, אימון dual tasking הוא חלק חשוב מאוד בשגרת התרגול והאימונים של מאובחני פרקינסון.
מה קורה במוח כשאנחנו מבצעים שתי פעולות במקביל?
כאשר מבצעים שתי פעולות במקביל, המוח שלנו חייב לחלק את תשומת הלב לשתי הפעולות השונות. כל פעולה כוללת בתוכה מרכיבים מגוונים, ולכן דרוש סנכרון מדהים בין המרכיבים השונים של שתי המטלות.
דוגמה קלאסית לביצוע שתי משימות במקביל היא פינוי המדיח תוך כדי שיחה, או הליכה והאזנה למוזיקה במקביל.
יש כמובן שפע פעולות שאנו מבצעים במקביל ללא השפעה אחת על השנייה.
מה שנראה לנו כדבר טבעי ושגרתי, עשוי להיות אתגר גדול מאוד לאוכלוסייה המבוגרת או למאובחני פרקינסון.
משמעות הדבר היא, כי בעת ביצוע שתי מטלות במקביל, משימה אחת או שתיהן לא יבוצעו כראוי. התוצאות יהיו פחות טובות, והביצוע יהיה פחות איכותי.
כך למשל, הליכה בחוץ תוך כדי שיחה. זהו שילוב של מטלת חשיבה (מטלה קוגניטיבית) יחד עם מטלת תנועה (מטלה מוטורית). בזמן ההליכה חייבים לשים לב לצעדים שלנו, ליציבה שלנו, להבחין במכשולים, להתייחס לעוברי אורח או תנועה בכביש. יחד עם זאת, נרצה להיות קשובים לשותפי השיח שלנו, להגיב כראוי ולהביע את דעתנו בנושא.
שילוב שתי הפעולות של הליכה ושיחה, הכוללות כל אחת אין סוף מרכיבים, יוביל לירידה באיכות הביצוע של כל אחת מהפעולות.
לעיתים אפילו תרגישו שפתאום תעצרו מלכת כדי להמשיך חלק חשוב בשיחה. ולפעמים לא תצליחו להתרכז בשיחה עצמה בזמן ההליכה. תופעה זו נקראת ״עלות מטלה כפולה״– אנו ״מחשבים״ את ״עלות״ ביצוע שתי המטלות במקביל ובסופו של דבר הבטיחות שלנו מכריעה, ולכן נעצור מלכת או שנעצור את השיחה. זאת אומרת שניתן ערך גבוה יותר למטלה התנועתית שלנו (במקרה זה, שמירה על יכולת ההליכה ומניעת נפילה).
ההמלצה שלנו להליכה בטוחה: בעת הליכה יש להתרכז בעיקר בהליכה עצמה, בתבנית ההליכה ובהבחנה בסביבה ובמכשולים. זאת כדי לגמוע מרחק גדול ככל הניתן תוך שמירה על הבטיחות.
לאחר ההליכה או בזמן הפסקה ניתן להמשיך בשיחה נעימה.
האם יש לנו דרך לשפר את היכולת לבצע שתי המטלות במקביל?
מחקרים מראים כי קל יותר לשלב משימה קוגניטיבית עם משימה מוטורית לאחר תרגול של אחת מהמשימות הללו בנפרד.
כאשר אנו משפרים את הביצוע של משימה אחת, יהיה לנו קל יותר לשלב עימה משימה נוספת.
על כן, קיימת חשיבות גדולה לאמן את מוחנו וגופנו בביצוע מטלות חשובות ומשמעותיות עבורנו.
אז איך אנחנו מאמנים ומשפרים את היכולת לבצע שתי מטלות במקביל?
יש שני שלבים לאמן את עצמנו לביצוע מטלות מקבילות:
- בשלב הראשון נתרגל משימה בודדת בעלת משמעות עבורנו. זו יכולה להיות משימה תנועתית או משימה קוגניטיבית של חשיבה.
- בשלב השני, נוסיף לפעילות שבחרנו מטלה נוספת. נוכל להוסיף פעילות מוטורית (משימות של תנועה) או להוסיף אתגר קוגניטיבי (משימות של חשיבה).
במידה ובחרנו לשפר את היכולת שלנו ללכת בבית עם כוס מים ביד (שתי מטלות מוטוריות) נצטרך לתרגל כל אחת מהמטלות הללו בנפרד. נתחיל כמובן בשיפור יכולת ההליכה שלנו ברחבי הבית ללא כוס מים ביד.
נשים דגש על שיפור תבנית ההליכה, שיפור שיווי המשקל, נשים לב היכן אנו נכנסים למצב קיפאון (freezing) ונלמד לצאת ממצב זה. כאשר נרגיש בטוחים יותר בהליכה שלנו ברחבי הבית, נוכל לתרגל הליכה עם כוס ריקה ברחבי הבית. בשלב מתקדם יותר נוכל למלא את הכוס.
איזה תרגול אוכל לעשות בבית כדי להשתפר?
להלן מספר דוגמאות לשילוב מטלות קוגניטיביות ומוטוריות לתרגול עצמי בבית:
- ביצוע תרגילי שיווי משקל בעמידה מול השיש במטבח ותוך כדי כך לציין 15 מדינות המתחילות באות י׳.
- ביצוע תרגילים לחיזוק שרירי הרגליים בישיבה ותוך כדי כך לציין 10 מדינות ביבשת אפריקה.
- הליכה בבית עם כוס מלאה מים ביד.
- הליכה עם כוס מים תוך כדי ספירה לאחור מ 99 בקפיצות של 3 (99…96…93…90…).
- הליכה עם כוס מים תוך ספירה לאחור של חודשי השנה הלועזיים (דצמבר, נובמבר, אוקטובר..).
לסיכום, ביצוע מטלות במקביל הינו אתגר בחיי היומיום של מאובחני פרקינסון רבים וקיימת חשיבות עצומה לתרגול זה.
מחקרים מראים כי תרגול מטלות קוגניטיביות תורם לנו בתפקודים הניהוליים שלנו.
למשל: תכנון וקבלת החלטות, יכולת תכנון והתארגנות, הצבת מטרות והשלמת משימות.
תפקודים ניהוליים הם תהליכי השליטה הקוגניטיביים הגבוהים של האדם ויש להם משמעות רבה בתפקוד היומיומי.
ההמלצה שלנו: פיזיותרפיסט ומרפא בעיסוק יוכלו לתרגל וללמד אותך את התרגילים המתאימים וכמובן לתרגל איתך ככל הנדרש.
