פיזיותרפיסטים מצילים חיים בזמן קורונה, ואחריה: על טיפול פיזיותרפיה בבית החולים ובשיקום הביתי

רבות דובר על נגיף הקורונה, על הנזקים הגלויים והסמויים. זוהי מחלה של דרכי הנשימה ובאה לידי ביטוי כדלקת ריאות דו צדדית. חשוב להבין שזו מחלה סיסטמית ולא רק של דרכי הנשימה. בנוסף, מדובר על עליה בקרישיות, בעיות לבביות, בעיות בכליות ועוד.

במהלך המגיפה, מתברר כי לכל מטופל יש מהלך שונה של המחלה. 

בפן הנשימתי, הבעיה הבולטת ביותר היא בעיה בחימצון. ז״א יש פגיעה ביכולת הגוף בשחלוף גזים- להעביר חמצן מהנאדיות שבריאה אל הדם ולפנות פחמן דו חמצני מהדם אל הנאדיות ומשם מחוץ לגוף.
רוב המטופלים המאושפזים מגיעים בעקבות קוצר נשימה, ירידה ברמת הסטורציה, כאבי חזה או גורמי סיכון משמעותיים.

לרוב יתלוננו גם על:

• שיעול טורדני, יבש שמאוד מעייף את החולים.
• עייפות משמעותית, באופן כללי מדווחים על עייפות ותשישות גם שלא במאמץ גופני.
• מדווחים על קוצר נשימה, גם אצל אנשים צעירים
• כאבי שרירים, כאבי ראש
• שילשול, בחילות
• מתח, חרדה וסטרס. בשעות הראשונות של האשפוז יש אנשים רבים שחווים ממש התקפי חרדה מעצם האשפוז והחשש לחייהם.

מוטב לציין כי אין קורלציה בין המדדים האובייקטיביים לבין התלונות עצמן.
אחד המדדים הוא למשל ״סטורציה״ שנותן אינדיקציה לרמת ריווי החמצן בדם. אצל אדם בריא הסטורציה היא 95-100%. אצל חולי קורונה יכול להיות אדם שנראה למראית עין בסדר גמור, נינוח אבל הסטורציה שלו מאוד נמוכה. לעומתו יכול להיות אדם שמאוד מתקשה לקום מהמיטה אבל הסטורציה שלו תקינה. 

לחולי קורונה יש רזרבה נשימתית מועטה. ז״א שיש גבול מאוד דק בין המצב הבינוני (קושי נשימתי מסויים עם תמיכת חמצן) לבין המצב שבו הם קורסים וזקוקים למכונות הנשמה. 

אחד האתגרים בהתמודדות עם הקורונה הוא שהסימפטומים יכולים ברגע אחד להחמיר. מטופל קורס נשימתית ולא ברור בדיוק מה הסיבה.

מהו טיפול הפיזיותרפיה בבית החולים עבור חולי קורונה?

בטיפול בבית החולים המטרה החשובה ביותר הוא לא לגרום נזק!

מבחינת טיפולי פיזיותרפיה, נתייחס כאן בעיקר למטופלים במצב קל עד בינוני ולא למטופלים במצב קשה שהם מונשמים ומורדמים.

טיפול פיזיותרפיה נשימתי כולל פעולות שפותחות את קנה הנשימה, מאווררות את הריאות, משחררות גזים כלואים, ומעלות את רמת החמצן בדם

הדגשים בטיפול פיזיותרפיה לחולי קורונה הם:

• שיפור אוורור הריאות באמצעות תרגילי נשימה: positive expiratory pressure, תרגילי נשימה ששומרים את הנאדיות בריאה כמה שיותר פתוחות. יש תרגיל מסויים למשל עם מזרק הפוך. מעלה את הלחץ ומחזיר את הלחץ חזרה אל הריאות. זה מביא לעליה טובה בסטורציה. 
• טכניקות לפינוי הפרשות: תרגילי נשימה ספציפיים לשיפור השיעול כדי שיוכלו ממש לכייח. אנשים מתלוננים על שיעול יבש אבל זה בגלל שהליחה סמיכה ותקועה בריאות. בטיפול רוצים להניע את הליחה ולשחרר אותה. 
• תרגילים לשיפור תבנית הנשימה כך שתהייה יותר סרעפתית 
• הקניית ולימוד תנוחות שמסייעות לשיפור האוורור בריאות. מלמדים אותם תנוחות איך לשכב, למשל שכיבה על הבטן, על הצד, רכינה לפנים וכד.
• תרגילי הרפיה: רבים מהחולים סובלים מלחץ ומחרדה מעצם העובדה שחלו במחלה, מהקושי לנשום, ובשל ההפרדה מהמשפחה. תרגול נשימה רגועה ועמוקה יכול להפחית את חרדתם של המטופלים.
• עצמאות מירבית למטופלים: מלמדים את המטופלים איך להיות כמה שיותר עצמאיים. ללמד אותם איך להעזר בחמצן, איך להשתמש במכשור, איך למדוד לעצמם למשל סטורציה. זה חלק משמעותי מאוד בגלל המחסור בכח אדם. ככל שאנשים יודעים לנטר את עצמם טוב יותר, להשתמש בחמצן נכון ומדווחים בזמן על שינויים, אפשר לטפל בהם טוב יותר ולצמצם הידרדרות. 
• מניעת היחלשות פיזית ותשישות: אנשים שמתלוננים על תשישות וחולשה משמעותיים, אנשים שמדווחים שקשה להם אפילו להחזיק את הראש או לשבת בקצה המיטה.
  שכיבה ממושכת וחוסר פעילות מביאה איתה סיכונים. בעזרת טיפולי פיזיותרפיה אנחנו רוצים למנוע היחלשות משמעותית. בנוסף, רוצים למנוע התפתחות של טרומבוזה בכלי הדם.
  הפעילות שמוצעת למאושפזים היא לא באינטנסיביות גבוהה, תמיד פעילות סאב-מקסימלית.
  לפעמים התרגול הוא כל כך בסיסי כמו תרגילים לרגליים בשכיבה במיטה או בישיבה. או תרגול של הרמות אגן בשכיבה על הגב.
  חשוב מאוד גם להימנע ממאמץ יתר אצל חולי קורונה כי הם עלולים להשתמש ברזרבות שלהם ולהביא עצמם לתשישות.
• טיפולי פיזיותרפיה שיקומיים: כמובן שיש מאושפזים חולי קורונה שזקוקים לטיפולי פיזיותרפיה ״רגילים״ למשל לאחר אירוע מוחי או ניתוח החלפת ירך. 

הצוות הרפואי והפיזיותרפיסטים נמצאים במעקב תמידי אחרי המטופלים, המדדים הרפואיים והתלונות שלהם. 

מהם הסימפטומים שנשארים לאחר החלמה מקורונה? 

שאלות רבות עולות לגבי סימפטומים post COVID-19. לאחר האשפוז וההחלמה מקורונה אנשים עדיין מתלוננים על עייפות ותשישות fatigue, קוצר נשימה, שיעול, כאבי ראש, כאבי פרקים, כאבי שרירים.
הסימפטומים יכולים להישאר במשך שבועות לאחר ההחלמה. 

בסקר של המרכז הרפואי מאיר בקרב 41 מחלימי קורונה בגילאי 25-71.

63% מהמשתתפים ענו שהם עדיין מרגישים סימפטומים שהופיעו בזמן המחלה. מתוכם 82% דיווחו עדיין על עייפות. בין 18-25% עוד חשו קוצר נשימה, שיעול, כאבי ראש, כאבי פרקים. 32% מהם מדווחים על כאבי שרירים.

האם יש סכנה לפתח תסמונת עייפות כרונית לאחר החלמה מקורונה?

המחקרים בכל מה שקשור לקורונה עדיין בתחילת הדרך. כל כמה ימים מתפרסמים מאמרים חדשים ולעיתים מאמרים שפורסמו לפני מספר חודשים כבר לא רלוונטיים. בהעדר עדויות ממשיות לגבי השיקום מקורונה, ההמלצות קיום מסתמכות על מחקרים שהתבצעו סביב מגיפת ה SARS.

למגיפת ה SARS יש מאפיינים דומים ל COVID-19. 

מחקרים לאחר מגיפת ה SARS מראים ש 60% מהמחלימים דיווחו על עייפות אפילו שנה לאחר המחלה. 

40% דיווחו על עייפות כרונית גם לאחר 4 שנים. 

27% מהמחלימים עמדו בקריטריונים של תסמונת עייפות כרונית Chronic Fatigue Syndrome. 

עייפות קבועה ובלתי מוסברת שמביאה לליקוי חמור בתפקוד היומיומי. אנחנו חייבים לקחת בחשבון שייתכן ויהיו מחלימי קורונה שיפתחו את התסמונת הזו.
התסמונת מלווה בהפרעות בשינה, כאבי שרירים, הפרעות בזכרון וביכולת הריכוז, כאבי ראש, כאבי מפרקים, סחרחורות, בחילות, ירידה בתיאבון, הזעה לילית ועוד סימפטומים שעליהם מדווחים גם חולי קורונה.

התסמונת מלווה בהפרעות בשינה, כאבי שרירים, הפרעות בזכרון וביכולת הריכוז, כאבי ראש, כאבי מפרקים, סחרחורות, בחילות, ירידה בתיאבון, הזעה לילית ועוד סימפטומים שעליהם מדווחים גם חולי קורונה.

אחד הסממנים של התסמונת הוא הופעה של Post Extertional Malaise תופעה שבה יש החמרה של הסימפטומים לאחר מאמץ גופני או אפילו מאמץ קוגניטיבי. ההחמרה מופיעה בין 12-72 שעות לאחר המאמץ, יש ממש החמרה ניכרת בתפקוד ולוקח לזה 24 שעות לחלוף. רואים תופעה דומה גם אצל מחלימי קורונה. חשוב מאוד להימנע מלהגיע למצב של מאמץ מירבי כדי למנוע התפתחות של תופעה זו.

טיפול בתסמונת עייפות כרונית עדיין לא הוכח מחקרית באופן מובהק. כן יש תאוריה שמתבססת על ״שימור אנרגיה״. ז״א שיש להם אנרגיה זמינה פחותה ולכן צריך לעשות התאמה של אורח החיים ליכולות. למצוא איזון בין פעילות למנוחה. או בשיטת אי סבילות למאמץ, יש להם נטייה להיות לא פעילים וזה יכול להשפיע עליהם מבחינה פיזיולוגית. פיזיותרפיסטים מלווים אותם, בונים להם תוכנית אימונים ברמה מאוד נמוכה ולאט לאט בונים להם תוכנית שבה מעלים בהדרגה את רמת התרגול. מתחילים למשל במתיחות, מתקדמים להליכה של מספר דקות, שחייה, מדריכים למנוחה בין פעילויות יומיום, לחסוך באנרגיה במטלות לא הכרחיות וכד׳.

מחקר שפורסם באוגוסט 2020 ב British Medical Journal מציע כלים לאבחנה וטיפול באנשים המדווחים על הישארות סימפטומים מעל 3 חודשים. מדגישים במאמר זה שחייבים לעקוב אחרי דגלים אדומים ובעצם סימני אזהרה לתפקוד מערכות הגוף בקרב המחלימים. צריך לדעת מתי להפנות למומחים ולהפנות לבדיקות מתאימות. 

מבחינת פעילות גופנית ממליצים במאמר זה להעלות בהדרגה את הפעילות כמובן תוך שמירה על אורח חיים בריא.

איזה הפרעות נוירולוגיות יכולות להופיע בעקבות קורונה?

פוקוס משמעותי מושם על הטיפול הנשימתי בחולי קורונה. יחד עם זאת, מתבהר בהדרגה שחשוב להתייחס גם למחלות ופגיעות נוירולוגיות. 

• פגיעה בחוש הטעם והריח, ראייה.
• דלקת בכלי הדם יוצרת קרישי דם ועלולה לגרום לאירוע מוחי. בעקבות זאת אנשים נותרים עם שיתוק, הפרעות תנועה, בעיות תחושתיות, בעיות דיבור ובליעה. בעצם פגיעה משמעותית בתפקוד ובעצמאות.
• יש עדויות להתפתחות של מחלת הטרשת נפוצה.
• תגובה חיסונית קיצונית עלולה לגרום למוות של תאים במוח ולהוביל לתסמינים פסיכיאטריים כגון בלבול, דיס-אוריינטציה, עד כדי התקפי פסיכוזה.
  כחלק מהתגובה החיסונית הזו עלול להתפתח אנצפליטיס (דלקת המוח) שמובילה לכאבי ראש, בלבול ועייפות. סימנים מתקדמים וחמורים יותר כוללים פרכוסים, רעד, הזיות ובעיות זיכרון. 

אחוז האנשים הסובלים מבעיות נוירולוגיות בעקבות ההידבקות במחלת הקורונה עדיין לא ברור לחלוטין. בנוסף, מנגנון הפגיעה הנויורלוגית גם עדיין לא ברור. יחד עם כל זאת, חשוב מאוד לתת על כך את הדעת. 

אנשים עם פגיעה נוירולוגית על רקע הקורונה, חייבים תשומת לב מיוחדת ושיקום הדרגתי בכל המישורים. שיקום נוירולוגי, שיקום נשימתי ופעילות מאוד מאוד מתונה עם עליה הדרגתית. 

https://physio-tnoa.co.il/speciality/שיקום-נוירולוגי-פיזיותרפיסטים/

https://physio-tnoa.co.il/problem/אירוע-מוחי/

מהו תהליך השיקום והפיזיותרפיה לאחר מחלת הקורונה

הסימפטומים הבולטים ביותר לאחר הקורונה נשארים קוצר נשימה, סבילות נמוכה למאמץ, עייפות משמעותית בזמן מאמץ ואחריו וחולשה כללית.
עיקר הטיפול שאנחנו מציעים הוא פעילות גופנית הדרגתית תחת השגחה של פיזיותרפיסט וליווי צמוד.
הפיזיותרפיסט בונה תוכנית אימון שמתחשבת ברקע הרפואי, בבעיות אורטופדיות וכמובן במדדים השונים של המטופל כגון: דופק, לחץ דם, סטורציה.
לכל אורך התרגול הפיזיותרפיסט משגיח על המטופל, מתשאל באופן קבוע לגבי התחושה שלו בזמן מאמץ ועוד.
אנחנו מתייחסים לסולם BORG שבו המטופל מדרג את מ 0-10 איך הוא מרגיש. המטופל לא צריך לעבור דירוג 4-5 באימון, זאת כדי שלא יסבול מתשישות אח״כ. 

האימון עצמו מורכב מ:

• תנועתיות של בית החזה
• אימון אירובי
• אימוני התנגדות
• אימוני כח
• תרגול שיווי משקל
• טיפול ספציפי בכאב או מגבלות גופניות
• שיקום נוירולוגי במידת הצורך

חשוב מאוד להתאים אישית את האימון והטיפול, להימנע מתשישות בזמן התרגול וגם אחריו. אנחנו חייבים להימנע מתשישות יתר. האתגר הוא שלרוב, המטופלים מדווחים רק לאחר הפעילות שהם חווים את התשישות. התשישות יכולה להימשך גם יום או יומיים לאחר הפעילות. 

העליה בנפח ועצימות הפעילות צריכה להיות מאוד הדרגתית ובליווי צמוד של פיזיותרפיסט. 

הפיזיותרפיסט גם מלווה את המטופלים כיצד להתנהל ביומיום בביתו כדי לחלק את האנרגיה ולא להגיע לתשישות. 

התסמינים השונים גם לאחר ההחלמה מהנגיף עצמו יכולים להימשך שבועות עד שנים לאחר ההחלמה. 

תהליך השיקום שאנשים עוברים וצריכים עוד לעבור הוא מאוד עדין, הוא חיוני ומחייב טיפול וליווי צמוד לאורך זמן. 

פנו אל צוות המומחים של פיזיוגרופ למציאת פיזיורתרפיסט מדוייק עבורכם

באתר של פיזיוגרופ ניתן למצוא פיזיותרפיסטים המתמחים בשיקום בזמן קורנה ולאחר שהחלימו מקורונה:

https://physio-tnoa.co.il/problem/קורונה/

באתר של פיזיוגרופ ניתן למצוא פיזיותרפיסטים המתמחים בשיקום נשימתי:

https://physio-tnoa.co.il/speciality/נשימתי-פיזיותרפיסטים/