fbpx

ויסות חושי – טיפולי ריפוי בעיסוק

אנשים עם הפרעה בויסות החושי עשויים להיות בעלי רגישות מוגברת או רגישות מופחתת לגירויים מסוימים כמו מגע, צלילים, תאורה, או טעם וריח. מה שגורם להם להתנהגות לא מותאמת לסיטואציה. לכל אחד ואחת מאתנו יש העדפות חושיות. כאשר ההעדפות הללו מפריעות לתפקוד האדם, מומלץ לפנות לטיפול.
חיפוש מטפלים סגירה
בעיה רפואית
מיקום
מקצוע
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

ויסות חושי – הפרעה בויסות חושי היא מצב בו לאדם ישנם קשיים בעיבוד ותגובה למידע חושי מהסביבה. זהו מצב המשפיע על האופן שבו אנשים תופסים ומגיבים לתחושות כמו מגע, צליל, טעם, ריח וראייה.
לכל אחד ואחת מאתנו יש העדפות חושיות. כאשר ההעדפות הללו מפריעות לתפקוד האדם, מומלץ לפנות לטיפול.

מהם קשיים בוויסות חושי?

מערכת החושים שלנו מאפשרת לנו לקלוט את העולם ובאמצעותן אנו מפרשים את המתרחש סביבנו ומתאימים את ההתנהגות לנו למצב הנתון. אנשים עם הפרעה בויסות החושי עשויים להיות בעלי רגישות מוגברת או רגישות מופחתת לגירויים מסוימים, מה שגורם להם להתנהגות לא מותאמת לסיטואציה.

ישנם שלושה סוגי ליקויים בויסות החושי:

רגישות יתר חושית

רגישות יתר חושית, המכונה גם ויסות יתר מוגבר, היא מצב בו ישנה רגישות מוגברת לגירויים חושיים. אנשים הסובלים ממנה חווים גירויים חושיים בעוצמה רבה יותר ולמשך זמן רב יותר מאחרים, אשר לעתים כלל לא ייחסו להם חשיבות ואף ייהנו מהם. 
רגישות יתר חושית יכולה להשתנות בחומרתה ועשויה להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום של האדם, האינטראקציות החברתיות והרווחה הכללית.

דוגמאות:

  • רגישות יתר למגע: אנשים אלה עשויים למצוא טקסטורות מסוימות, בדים או מגע פיזי לא נוח או כואב. הם עשויים להימנע מחומרי לבוש מסוימים, לחוש קושי להסתרק או להירתע ממגע בהם.
  • רגישות יתר לקול: צלילים נפוצים, כגון רעשים חזקים, פטפוטים ברקע או תדרים מסוימים, יכולים להיות בלתי נסבלים עבורם. במקרים אלה נראה אותם מכסים את האוזניים, חסרי מנוח, עצבניים או מתקשים להתרכז בסביבות רועשות.
  • רגישות יתר חזותית: אורות בהירים, אורות מהבהבים או גירויים חזותיים עזים יכולים לגרום לאי נוחות, מאמץ בעיניים או כאבי ראש אצל אנשים עם רגישות יתר חזותית. הם עשויים להעדיף תאורה עמומה יותר או להימנע מסביבות עם גירויים חזותיים חזקים.
  • רגישות יתר לטעם ולריח: טעמים או ריחות מסוימים עשויים להיות בלתי נסבלים עבור אנשים אלה. לעתים הם אף לא יחושו טעם או לא יבחינו בין סוגי ריחות שונים.

תת רגישות חושית

תת-רגישות חושית, הידועה גם בשם תת-תגובה חושית, מתייחסת למצב בו אנשים זקוקים לגירוי חושי רב בכדי להגיב ולעתים לא יגיבו כלל אם הגירוי לא אינטנסיבי במיוחד. אנשים אלו לעתים לא ירגישו כשנוגעים בהם, לעתים לא יחושו כאב או טעם ויתקשו להבחין בין ריחות.
להלן כמה תסמינים נפוצים למצב של תת רגישות חושית:

  • תגובה מופחתת לכאב או לשינויי טמפרטורה. 
  • סובלנות גבוהה לרעשים חזקים או אורות בהירים.
  • קושי לזהות או להגיב לשינויים עדינים בסביבה.
  • צורך מתמיד בגירוי חושי אינטנסיבי.
  • עיסוק בהתנהגויות שחוזרות על עצמן או מגרות את עצמן (למשל: נדנוד, נפנוף ידיים).
  • חיפוש אחר פעילויות בעצימות גבוהה או חוויות חושיות.

חיפוש חושי

מצב בו לאדם ישנו צורך עז לספק לעצמו גירוי חושי רב במיוחד ועד שזה יקרה, הוא יהיה באי שקט ולא יפסיק עד שגופו יקבל את הגירוי הנדרש לו. אנשים אלו נוטים להיות אימפולסיביים ואף אגרסיביים והתנהגותם עשויה להתפרש כמרדנית ומתריסה.

דוגמאות למצב של חיפוש חושי:
פעילות ממושכת ואינטנסיבית, תנועתיות בלתי פוסקת, צורך לגעת באנשים, בחפצים ובחומרים מלכלכים.

מתי כדאי לפנות לטיפול בויסות חושי?

כאשר נראה כי הקשיים התחושתיים מהווים הפרעה בתפקודו היומיומי של האדם, בבית, בבית הספר, במקום העבודה או בשעות הפנאי, מומלץ לפנות לאיש מקצוע.

מומלץ בתחילה לפנות לרופא הילדים/המשפחה שיפנה לאנשי המקצוע המתאימים.

מהו אבחון לקשיי ויסות חושי?

אבחון הפרעה בויסות החושי נעשה על ידי רופא ילדים התפתחותי או על ידי מרפא/ה בעיסוק.
האבחון כולל:

  • תצפיות קליניות אשר בוחנות את ההתנהגות והתגובות לגירויים חושיים שונים. 
  • ראיונות הורים/בני משפחה/מטפלים במטרה לאסוף מידע על החוויות החושיות של המטופל, אתגרים והתנהגויות בסביבות שונות.
  • כלי הערכה סטנדרטיים: בחינת התגובות החושיות כדי לאסוף נתונים אובייקטיביים ולמדוד יכולות העיבוד החושי.
  • הערכה שיתופית: אנשי מקצוע עשויים לשתף פעולה עם צוות מומחים, לרבות פסיכולוגים, מרפאים בדיבור ופיזיותרפיסטים, כדי להעריך היבטים שונים של תפקוד המטופל ולקבוע האם קיימים קשיי ויסות חושי.

על המאבחן לקחת בחשבון גם את התמונה הרחבה יותר ולבחון האם ההפרעה מולדת או אם היא התפתחה בשל מצבים שונים (למשל: בעיות שינה, לחץ נפשי מתמשך או טראומה) או הפרעה אחרת נוספת (כמו: הפרעת קשב, אוטיזם או טורט). כך יבחן לא רק אם ישנה הפרעת ויסות חושי, אלה מהן ההשפעות שלה, מה גרם לה ואילו אתגרים נוספים נלווים קיימים ויש להתייחס אליהם בטיפול.

האבחון יבחן את יכולות העיבוד החושי של המטופל, יזהה אתגרים חושיים ספציפיים ויקבע כיצד אתגרים אלו משפיעים על התפקוד היומיומי. האבחון יבדיל בין ליקוי בויסות החושי לבין קשיים אחרים, ביניהם: אוטיזם, קשיי קשב או קשיים רגשיים.

ויסות חושי – טיפול ריפוי בעיסוק

לאחר קבלת האבחנה, יבנה המרפא בעיסוק תוכנית טיפול מותאמת אישית לצרכי המטופל.

טיפול ריפוי בעיסוק להפרעת ויסות חושי כולל:

  • חשיפה ושילוב חושי: המטפל משתמש בחוויות חושיות מבוקרות כדי לעזור למטופל להסתגל בהדרגה ולהגיב לגירויים תחושתיים בצורה מווסתת יותר. זה עשוי לכלול פעילויות כמו נדנוד, סיבוב, נגיעה במרקמים שונים או האזנה לצלילים ספציפיים.
  • בניית סט מותאם אישית של פעילויות חושיות ואסטרטגיות המשולבות בשגרת היומיום של המטופל כדי לתמוך בקושי בוויסות החושי. המטפל עשוי להמליץ ​​על פעילויות חושיות ספציפיות, תרגילים או שינויים סביבתיים כדי לעזור לאדם להישאר מווסת וממוקד לאורך היום.
  • טכניקות ויסות עצמי: המטפל ילמד את המטופל טכניקות שונות של ויסות עצמי כדי לסייע בניהול גירוי חושי מוגבר או מופחת. טכניקות אלו עשויות לכלול תרגילי נשימה עמוקה, מיינדפולנס, הדמיה ואסטרטגיות הרגעה אחרות.
  • התאמות סביבתיות: המטפל עשוי להציע שינויים בסביבתו של המטופל כדי ליצור מרחב ידידותי לגירויים החושיים. למשל: התאמת תאורה, מזעור רעש, אספקת ציוד עזר, ובניית שגרות התומכות בוויסות חושי.
  • שיתוף פעולה וחינוך: לעתים קרובות המטפל משתף פעולה עם הורים, מטפלים ואנשי מקצוע אחרים המעורבים בטיפול כדי ללמד אותם ולייעץ להם כיצד להתנהל.

חשוב לציין כי ריפוי בעיסוק ויסות חושי הינו אינדיבידואלי ביותר, וההתערבויות והטכניקות הספציפיות בהן נעשה שימוש ישתנו בהתאם לצרכיו ולמטרותיו של האדם. מפגשי טיפול קבועים, עקביות ביישום אסטרטגיות ותקשורת שוטפת עם המטפל הם מרכיבים חשובים בתהליך הטיפול.

שיחת הכוונה עם נציג פיזיוגרופ

השאירו פרטים ונשוב אליכם לייעוץ והכוונה

עשית כבר לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?

כתבות קשורות