אפרקסיה היא מצב נוירולוגי שיכול להתרחש לאחר פגיעה מוחית כגון אירוע מוחי , גידול ודמנציה. הפגיעה משפיעה על היכולת לבצע תנועות מכוונות ומדויקות, כגון: לבוש, שימוש בחפצים בבית, ביצוע הוראות ועוד.
צורות מתונות יותר של אפרקסיה ידועות בשם דיספרקסיה.
מהי אפרקסיה?
אפרקסיה היא לקות מוטורית הנובעת מהפרעה בקליפת המוח (״קורטקס״). לרוב הפגיעה תהיה באונה הפראיטלית, איזור שמעורב בקואורדינציה של תנועה ועיבוד חושי כמו טעם, שמיעה ומגע.
הרצון לבצע תנועה ישנו ואפילו היכולת המוטורית קיימת. מצב זה אינו קשור להפרעות בתחושה או חולשת שרירים.
הפגיעה גורמת לשיבוש ביכולת התכנון ולחוסר יכולת לארגן תנועות מדויקות. מצב זה יכול להשפיע באופן משמעותי על יכולתו של אדם לבצע פעולות יומיומיות, כגון לבוש, אכילה ותקשורת.
אפרקסיה יכולה להשפיע על אזורים שונים בגוף, כולל הגפיים, הפנים והדיבור. חומרתה עשויה להשתנות והיא יכולה לנוע בין קלה לחמורה.
סוגי אפרקסיה נפוצים
אפרקסיה מוטורית
קושי בתכנון וביצוע תנועות מכוונות ומדויקות, במיוחד בידיים וברגליים. האדם יודע מה הוא צריך לעשות אך יתקשה לבצע. הקושי יכול לבוא לידי ביטוי בתנועות מגושמות, קושי בהושטת יד לחפצים, כפתור חולצה, שימוש בכלי כתיבה וכדומה.
אפרקסיה ורבלית / דיספרקסיה של הדיבור
ישנן שתי צורות של אפרקסיה ורבלית – האחת נרכשת והשניה בילדות. מצב זה משפיע על התיאום בין השרירים המעורבים בהפקת דיבור ותיאות תנועות הפה. זה יכול לגרום לאתגרים בניסוח, רצף פונטי ותכנון מוטורי של צלילי דיבור.
אל לנו לבלבל מצב זה עם אפזיה.
אפרקסיה רעיונית
קושי בארגון השלבים הדרושים להשלמת משימה. אנשים עשויים להיתקל בבעיות ברצף פעולות, בהבנת מטרת האובייקטים או בביצוע הוראות מרובות שלבים.
אפרקסיה אורופציאלית
אנשים עם אפרקסיה אורופציאלית אינם מסוגלים לבצע מרצון תנועות מסוימות המערבות את שרירי הפנים. לדוגמה, ייתכן שהם לא יוכלו ללקק את השפתיים או לקרוץ.
דרכי טיפול במקרה של אפרקסיה לאחר פגיעה מוחית
על מנת לטפל בסוגים שונים של אפרקסיה, מומלץ לפנות לאנשי מקצוע פרא-רפואיים. אצל מרפא/ה בעיסוק למשל, ניתן לבצע אבחון לחומרת המצב ואפיון לתהליך הנחוץ. לאחר האבחון ניתן להתאים את דרכי ואסטרטגיות הטיפול השונות.
ישנן מספר דרכי טיפול, כמובן בהתאם לאבחון של המטופל:
- ריפוי בעיסוק – זהו הטיפול המרכזי במקרה של אפרקסיה. הוא יכול להועיל מאוד בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם אתגרי היומיום. באמצעותה יכול המטופל ללמוד מחדש את כישורי החיים היומיומיים באמצעות תרגול חוזר ואימון ספציפי למשימות השונות.
בריפוי בעיסוק מתמקדים גם בשיקום קוגניטיבי. המסייע בשיפור קשב, זיכרון ותפקודים ביצועיים, שיכולים להועיל בעקיפין לניהול האפרקסיה. - קלינאית תקשורת – מיועדת לאנשים עם אפרקסיה המשפיעה על הדיבור. הקלינאית מתאימה תרגילים ממוקדים לשיפור כושר ביטוי, קואורדינציה של שרירי הפה ומערכות הדיבור ומיומנויות תקשורת כלליות.
- פיזיותרפיה לאחר פגיעת ראש מתמקדת בקשיים המוטוריים.
אסטרטגיות להתמודדות עם האתגרים
ישנן אסטרטגיות שונות שיכולות להועיל למטופל, ביניהן:
- פירוק משימות לשלבים קטנים יותר. כך ניתן להתמקד בשלב אחד בכל פעם ולשפר את היכולת לבצע את המשימה ביעילות.
- שימוש בעזרים חזותיים, כגון הוראות כתובות או רמזים בתמונות, יכולים לעזור לאנשים עם אפרקסיה לזכור ולהבין את השלבים הכרוכים במשימה ספציפית. הנחיות ויזואליות יכולות לשמש כתזכורות, מה שמקל על ייזום והשלמת פעולות.
- הנחיה מילולית ופיזית יכולה לעזור לאנשים עם אפרקסיה ליזום ולבצע תנועות. לדוגמה, הנחייה עדינה של היד בתנועה מסוימת יכולה לסייע בהתגברות על קשיים מוטוריים.
- שמירה על שגרה עקבית יכולה להקל על אנשים עם אפרקסיה בביצוע משימות יומיומיות. השגרה מפחיתה את העומס הקוגניטיבי הקשור לתכנון וביצוע תנועות.
אפרקסיה לאחר שבץ מוחי יכולה להוות אתגר משמעותי בחיי היומיום. עם זאת, בעזרת אסטרטגיות התמודדות ואפשרויות טיפול מתאימות, אנשים רבים יכולים להחזיר לעצמם את היכולות התפקודיות.
גשו לאבחון ושפרו את איכות החיים!
