קרע ברצועה בברך
קצת על מבנה הברך
הברך היא מפרק מרכזי בגוף האדם. המפגש בין עצם הירך (פמור) לבין עצם השוק (הטיביה). היציבות של מפרק הברך מסתמכת על הרצועות ומבנים אחרים שמחזיקים את המפרק. ז״א המעטפת המפרקית והרצועות.
רצועות הברך הן שתי רצועות צידיות MCL, LCL ושתי רצועות צולבות ACL, PCL רצועה צולבת קדמית ורצועה צולבת אחורית.
תפקיד הרצועות הצולבות הוא לתת תמיכה בתנועה קדימה ואחורה של הברך ובעיקר יציבות ברך בתנועות סיבוביות.
שילוב של כל הרצועות ובעיקר הרצועה הצולבת הקדמית נותנת יציבות לכל אורך הטווח.
מהו מנגנון הפציעה בברך?
פציעה של רצועה צולבת קדמית מתרחשת לרוב בתנועה סיבובית של הרגל, כאשר כף הרגל נשארת נטועה במקום והגוף מסתובב על הציר. למשל שחקן כדורגל ששחקן הגנה מתקל אותו. השחקן מסתובב עם הגוף אבל הרגל נשארת נטועה בדשא… דבר כזה מפעיל כח מוגבר על הרצועה והיא פשוט קורסת ונקרעת.
הפציעה יכולה להתרחש גם תוך כדי תנועה פשוטה כמו אדם שיורד מסולם, מעד, פציעת סקי כאשר המגלש הולך לכיוון אחד והאדם לכיוון שני והכח הסיבובי על הברך מביא לקרע ברצועה.
מהם התלונות הנפצועות לאחר פציעה בברך?
לרוב כאשר אדם ידווח על חבלה מלווה בכאב חד ותחושת ״קליק״ נחשוד בפגיעה ברצועה הצולבת. מוטב לציין כי תחושת ״קליק״ יכולה גם לכוון לפגיעה במניסקוס. מעבר לכך יכולה להופיע נפיחות (הנקראת תפליט) גם עד 72 שעות מרגע החבלה. הגבלה בתנועה וכאב במהלך תנועה גם הם אופיניים מאוד.
מתי להגיע לאורטופד מומחה ברך?
רוב הסימפטומים יכולים לעבור באופן ספונטני, ע״י שימוש במשככי כאבים וכמובן טיפולי פיזיותרפיה המסייעים ומאיצים את תהליך ההחלמה.
לאורטופד מומחה ברך יש להגיע ברגע שהסימפטום העיקרי בעקבות הפציעה היא חוסר יציבות בברך בתנועה. תחושה ש״לא סומך על הברך״. אלה אנשים שכבר חזרו לתפקד אבל מתקשים לחזור לפעילות גופנית ואפילו ירידה במדרגות המלווה בתחושה שהברך ״בורחת״.
האם צריך לחכות להדמיות של הברך כדי להתחיל בטיפול?
חשוב לציין שלא כל פגיעת ברך מצריכה בדיקת אמ.ר.אי מיידית.
לרוב, אין צורך בקבלת החלטה מיידית ויש מקום להתחיל בתקופת שיקום ראשונית בעזרת פיזיותרפיסט כבר כמה ימים לאחר הפציעה.
כשבועיים עד חודש לאחר הפגיעה, לאחר ששלב החבלה הראשוני עבר, הנפיחות ירדה, הכאב פחת והתנועה חזרה יבצעו בד״כ בדיקות. לא תמיד צריך הדמיה ולרוב אפילו בדיקה פיזיקאלית תספיק. בבדיקה הפיזיקאלית האורטופד בודק האם יש חוסר יציבות, האם יש אלמנטים שמצביעים על פגיעה במניסקוס ועוד.
במקרה של ספורטאי מקצועי יש מקום להקדים את הבדיקות וההדמיות מבלי לחכות להתפתחות הסימפטומים. במקרה כזה ההחלטה נובעת מהצורך להחליט על חזרה לנבחרת וכד׳ והשיקולים שונים מספורטאי חובבן.
השאירו פרטים ונשוב אליכם לייעוץ והכוונה
מהו הטיפול הראשוני במקרה של חבלת ברך?
קודם כל קירור הברך והחזרת התנועה לברך בהקדם האפשרי. חשוב כל כך להתחיל מיידית בטיפולי פיזיותרפיה ע״י פיזיותרפיסט בעל נסיון בשיקום פציעות ספורט שיודע בדיוק מה הוא עושה. מטרת הטיפול הראשוני היא החזרת טווח התנועה, הורדת הנפיחות והפחתת כאבים.
לאחר שחל שיפור במדדים אלו יש מקום לעשות בדיקה מעמיקה יותר והדמיה.
למה לא לעשות ישר ניתוח ברצועה הצולבת?
ממש לא כל אחד צריך ניתוח רצועה צולבת. אפשר לחיות מצויין גם עם רצועה קרועה.
ההחלטה על ניתוח תגיע כמעט תמיד לאחר תקופה של טיפול שמרני ושיקום עם פיזיותרפיסט.
חשוב גם לציין שניתוח רצועה צולבת הוא לא ניתוח מציל חיים. זה ניתוח לשיפור איכות חיים וההחלטה הסופית האם לעשות ניתוח היא של המטופל ותלויה מאוד במטרות שלו ובתחושות האישיות שלו.
ניתוח לא מחזיר אותך מהר יותר למגרש. שיקום אחרי ניתוח דורש 6 עד 9 חודשים. שיקום שמרני ללא ניתוח יכול להיות קצר בהרבה. מחקרים אף מראים שטיפולי פיזיותרפיה לפני ניתוח יכולים לקצר לך את תהליך השיקום אחרי ניתוח.
הסימפטום העיקרי שנשאר לאחר קרע צולבת (ללא פגיעה במרכיבים נוספים בברך) הוא חוסר יציבות בברך ולאו דווקא כאב.
יש מקום לשקול לעשות ניתוח כאשר אדם נותר עם חוסר יציבות משמעותי בברך, שלא השתפר למרות שיקום וטיפול שמרני, והוא מרגיש שהברך לא יציבה או שעומדת לצאת מהמקום. זה קורה למשל כאשר יורדים במדרגות והתחושה היא שהברך ״בורחת״.
ספורטאים מקצועיים עם מסגרת אימונים אינטנסיביים או ספורט ״קונטקט״ הדורש מגע כמו ג׳ודו יעברו כבר בשלב מוקדם ניתוח.
סוגי ניתוחים בברך:
- שחזור רצועה צולבת: ניתוח נפוץ לרצועה הצולבת הוא תהליך שבו קוצרים גיד ממקום אחר בגוף (אוטוגרפט) או מתרומה (אלוגרפט) וממנו יוצרים רצועה צולבת קדמית חדשה. את הגיד ניתן לקצור ממספר מקומות:
- גידי המסטרינג (גידים מהגראציליס או סמיטנדינוזיס)
- גיד הפיקה שלוקחים ממנו שתל ויוצרים ממנו צולבת חדשה.
- גיד הארבע-ראשי quadriceps
- שתל חיצוני מבנק רקמות (אלוגרפט)
- תפירה: reattachment, תהליך שבו מחברים מחדש את הרצועה הצולבת שנקרעה. לוקחים את הרצועה הצולבת שהתנתקה (לרוב מעצם הירך הפמור) ומחברים אותה מחדש לאיזור שממנה התנתקה. היתרון הוא שלא לוקחים גיד ממקומות אחרים בגוף
השיקום לאחר ניתוח שחזור רצועה צולבת
אנשים רבים נוטים לחשוב שאם יעשו ניתוח לשחזור רצועה צולבת, יוכלו פתאום כבמטה קסם לחזור לפעילות גופנית ולהחזיר את הגלגל לאחור.
טיפול פיזיותרפיה מתחילים יום אחרי הניתוח! אורטופדים רבים דורשים לדעת עוד טרם הניתוח מי הפיזיותרפיסט שלך כי הם רוצים לוודא שהפיזיותרפיסט שלך יודע בדיוק מה הוא עושה. האמונה הרווחת היא כי ״ניתוח בלי שיקום, שווה ערך ללא לעשות ניתוח״. דר׳ עופר זקס מאמין כי ״פיזיותרפיה אחראית ב 80% להצלחה של ניתוח רצועה צולבת״.
קחו בחשבון שהשיקום הוא תהליך ארוך ונמשך חודשים. גם במידה ובחרת בניתוח וגם במקרה של טיפול שמרני. חשוב מאוד להדגיש שניתוח הוא חלק בתהליך, ללא טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים השיקום פשוט לא יצלח! טיפולי פיזיותרפיה לאחר קרע ברצועה הצולבת הם בגדר חובה לשיקום.
מתי ניתן לחזור לפעילות גופנית אחרי קרע רצועה צולבת?
החזרה להליכה היא מיידית. מייד לאחר הניתוח ניתן להתחיל ללכת עם קביים.
ריצה אפשרית לאחר כ 3-4 חודשים.
חזרה לספורט הדורש שינויי כיוון מהירים ופיבוטים היא לאחר 6 חודשים ומעלה.
ספורט בסיכון גבוה ככדורגל ניתן לעשות שוב לאחר 9 חודשים ומעלה.
ההמלצה לגבי חזרה לספורט לאחר ניתוח לשחזור רצועה צולבת היא בין 8-12 חודשים. כאשר היה שימוש באוטוגרפט ניתן כבר אחרי 8-10 חודשים לחזור לפעילות ואילו בשימוש באלוגרפט בין 10-12 חודשים.
אם עשית שיקום כהלכה, לרוב, אחרי שנה התפקוד יחזור להיות מלא וניתן יהיה לחזור לפעילות גופנית בעצימות גבוהה.
מה עושים בטיפולי פיזיותרפיה לשיקום רצועה צולבת?
הפגיעה ברצועה הצולבת מובילה לחוסר יציבות בברך. פיזיותרפיה לא באה לתקן את הרצועה, אלא, ללמד את הגוף לפצות על הקרע. זאת אומרת, בשלבים הראשונים לאחר הפציעה טיפולי הפיזיותרפיה נועדו להפחית כאבים, להוריד נפיחות, לשפר את טווחי התנועה ולחזק את השרירים. בהמשך, הפיזיותרפיסט יעבוד איתך גם על שיפור יציבות הברך, חיזוק השרירים, שיפור תבנית ההליכה, כך שתוכל לחזור תחילה לפעילות יומיומית ולאחר מכן לפעילות גופנית. במידה ועברת ניתוח לשחזור הצולבת ינתן גם דגש לטיפול בצלקת. לאורך כל תקופת השיקום הפיזיותרפיסט יתאים לך תוכנית תרגילים לבית ולחדר הכושר כדי להמשיך את השיקום.
חשוב לנו להדגיש כי השיקום שלך צריך להיות יומיומי. חלק מהימים יחד עם הפיזיותרפיסט וביתר הימים תרגול עצמי בבית או בחדר הכושר בהתאם לתכנית השיקום שבנה לך הפיזיותרפיסט.
בסופו של דבר, מה שקובע את תדירות הטיפולים ומשך תקופת השיקום שלך הם קצב ההתקדמות והמטרות שהצבת.
האם צריך לתחזק את הברך כל החיים?
כן! לאחר קרע ברצועה הצולבת, בין אם עברת ניתוח או לא, המפרק עדין יותר והסיכון לשחיקה ואוסטיאוארטריטיס גדל. לכן, חשוב מאוד להמשיך לתרגל, להימנע מפציעות, לשמור על משקל תקין כדי להפחית את העומס על המפרק.
אולי בכלל קיבלת מתנה לחיים שתכריח אותך לשמור על אורח חיים בריא…
