מהו הטיפול במצב של טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה (MS) היא מחלה אוטואימונית – נוירולוגית כרונית, בה מערכת החיסון של הגוף פוגעת במיאלין, החומר שמגן על סיבי העצבים, במערכת העצבים המרכזית: בחוט השדרה ובמוח.
המחלה פוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם.
הבנת אופי המחלה, סוגיה השונים והתסמינים המתלווים אליה, חיוניים למתן טיפול יעיל.

במאמר זה נבין מהי המחלה והסוגים שלה, תסמינים נפוצים, שיטות אבחון והטיפולים הקיימים. 

מהי טרשת נפוצה? 

טרשת נפוצה (MS) היא מחלה נוירולוגית כרונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. זה מתרחש כאשר מערכת החיסון תוקפת בטעות את הכיסוי המגן של סיבי עצב, המכונה מיאלין, ולעתים גם את תאי העצב עצמם, מה שגורם לבעיות תקשורת בין המוח וחוט השדרה לשאר הגוף. זה מביא למגוון רחב של תסמינים, ביניהם: פגיעה בקואורדינציה ובשיווי המשקל, חולשת שרירים, פגיעה בראייה, הפרעות תחושתיות ועייפות.

המחלה נפוצה בגילאי 20-40, אך יכולה להופיע בכל גיל. נפוצה יותר אצל נשים.

סוגי טרשת נפוצה  

ישנם מספר סוגים:

• הסוג הנפוץ ביותר הוא טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית
  מתאפיינת בתקופות בהן התסמינים מתפרצים או מחמירים, ולאחר מכן תקופות של הפוגה, בהן התסמינים משתפרים או נעלמים.
  אנשים החולים בטרשת נפוצה מהסוג ההתקפי-הפוגתי יחוו בממוצע התקף או שניים בשנה, כאשר משך כל התקף יכול להימשך בין כמה ימים לכמה חודשים.
• טרשת נפוצה פרוגרסיבית / מתקדמת
  מתאפיינת בהחמרה הדרגתית של התסמינים ללא תקופות של הפוגה. יש שוני במידת ההחמרה ובקצב שלה בין החולים בזן זה של טרשת נפוצה.
  טרשת נפוצה מתקדמת יכולה להיות ראשונית: מופיעה אצל אנשים שלא סבלו מהתקפים עד כה ואצלם לרוב המחלה תהיה אגרסיבית, או משנית: מתחילה כטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית אך בסופו של דבר עוברת לצורה פרוגרסיבית.

התסמינים

התסמינים יכולים להשתנות מאדם לאדם ותלויים במיקום ובהיקף הנזק העצבי. בין התסמינים הנפוצים: עייפות, קשיי הליכה, חולשת שרירים, חוסר תחושה או עקצוץ, כאבים שונים, בעיות בקואורדינציה ושיווי משקל, בעיות ראייה, פגיעה קוגניטיבית ושינויים רגשיים.

תסמינים אלו יכולים להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים ועל התפקוד היומיומי של האדם.

האבחון

האבחון עשוי להיות מאתגר ולקחת זמן, מכיוון שהתסמינים מופיעים באיברים שונים בגוף. החולים פונים לעתים תחילה לרופא עיניים או לאורתופד עד שמגיעים לנוירולוג, שהוא הגורם המאבחן את המחלה. 

האבחון כולל: הערכה קלינית של נוירולוג, אשר מתשאל את המטופל, בוחן את ההיסטוריה הרפואית שלו, מבצע בדיקות נוירולוגיות, בדיקת MRI , דיקור מותני ועוד. בנוסף, ישלול הנוירולוג מצבים אחרים שיכולים לגרום לתסמינים דומים לאלו של טרשת נפוצה.

טיפול בטרשת נפוצה

מדובר במחלה כרונית שלצערנו לא ניתן לרפא, אך בהחלט ניתן, באמצעות תרופות, להפחית את תדירות ההתקפים, לנהל את התסמינים, להאט את התקדמות המחלה, להפחית את כמות הנגעים החדשים במערכת העצבים ולשפר את איכות החיים הכוללת.
סטרואידים משמשים במהלך התקף והם מפחיתים את חומרת ההתקף ומזרזים את ההחלמה.

בנוסף לטיפול התרופתי, ישנן גם תוכניות פיזיותרפיה ושיקום הממלאות תפקיד מכריע בשיפור הניידות, הכוח והקואורדינציה של החולים.
בשנים האחרונות חלה התקדמות בטיפול בטרשת נפוצה, כולל פיתוח תרופות וטיפולים חדשים. ביניהם טיפול בתאי גזע, שמטרתו לתקן מיאלין פגום באמצעות תאי גזע של המטופל עצמו.

לסיכום, טרשת נפוצה אינה מחלה סופנית! רוב החולים המחלה חיים חיים מלאים ומהנים.
זוהי מחלה המציבה אתגרים משמעותיים לחולים בה, אולם על ידי זיהוי סוג הטרשת הנפוצה והבנת התסמינים האפשריים, ניתן למצוא טיפול ממוקד ומותאם יותר לכל חולה.