אחת התופעות הבולטות בעקבות אירוע מוחי היא המיפרזיס (באנגלית: Hemiparesis).
המיפרזיס מתבטאת בחולשה או חוסר יכולת להניע צד אחד של הגוף.
חולשה זו מהווה אתגר עצום בביצוע פעולות יומיומיות כמו אכילה, לבוש והליכה.
המיפרזיס (חולשה של צד אחד) בזרועות, ידיים, פנים או ברגליים יכולה לגרום ל:
- איבוד שיווי משקל
- קשיי הליכה
- פגיעה ביכולת האחיזה בחפצים
- ירידה בקואורדינציה ודיוק התנועה
- עייפות שרירים
מיקום הפגיעה במוח הוא זה שיקבע את הצד החלש בגוף.
פגיעה בצד שמאל של המוח אשר אחראי על השפה והדיבור, עלולה לגרום לחולשה של פלג גוף ימין (המיפרזיס ימין).
המיפרזיס בצד שמאל של הגוף, נובע מפגיעה בצד ימין של המוח. זהו הצד במוח האחראי על התקשורת הבלתי מילולית.
האם המיפרזיס בעקבות שבץ נשאר אותו הדבר לנצח?
לרוב, לא! בהחלט ניתן לטפל ולשפר המיפרזיס בעקבות שבץ מוחי.
ניתן לשפר ולשקם את תפקוד השרירים בתהליך השיקום.
זהו בדיוק התפקיד של הפיזיותרפיסט או המרפא בעיסוק שלך.
ישנם 7 שלבים המכונים גישת Brunnstrom המהווים מרכיב חשוב בהערכה ובשיקום של המיפרזיס לאחר שבץ מוחי.
מהי גישת Brunnstrom וחשיבותה בשיקום המיפרזיס לאחר אירוע מוחי?
גישת Brunnstrom רואה בתנועות לא רצוניות וספסטיות חלק חיוני מהדרך, ומנצלת אותם בתהליך השיקום.
הגישה בוחנת כיצד ניתן לשפר מיומנויות מוטוריות בעזרת 7 שלבים פשוטים.
במצב רגיל, שרירי הגוף שלנו פועלים יחד ב״סינרגיה״ כדי לבצע תנועות ופעולות מורכבות. המוח הוא כמובן האחראי על הסנכרון המושלם הזה. ובמקרה של אירוע מוחי, תהליך זה נפגע.
חולשת שרירים (המיפרזיס), הפרעות תחושה ופגיעה בשליטה המוטורית מביאות לפגיעה בסינרגייה.
לכן, לאחר שבץ נראה שהשרירים נעים בתבניות תנועה לקויות.
לרוב, שיקום לאחר שבץ מוחי נחלק לגישת השיקום וגישת הפיצוי.
זאת אומרת שמצד אחד נרצה לחזק את השרירים או לשפר את התחושה. ומנגד, נציע לגוף גם פיצויים אשר ישמרו על הבטיחות ויאפשרו עצמאות. לדוגמה, שימוש בהליכון או סד לרגל.
גישת Brunnstrom מנגד, מעודדת ומלמדת נפגעי שבץ מוחי להשתמש בתבניות התנועה הלקויות לטובתם.
הגישה מעודדת כל תנועה אפשרית ומסתמכת עליה. התרגול מתבצע באמצעות: חיזוק השרירים, גירוי תחושתי, חיזוק חיובי, משוב מילולי על ביצוע פעולות ושימוש ברפלקסים.
מהם 7 השלבים הקריטיים בשיקום המיפרזיס לאחר אירוע מוחי על פי גישת Brunnstrom?
גישת Brunnstrom מתארת את רצף השיפור המוטורי ואת ״הארגון מחדש״ של המוח לאחר אירוע מוחי. בזכות תיאור זה, תוכלו לגלות באיזה שלב החלמה משבץ אתם נמצאים.
בהתחלה, המוח שלנו מגייס אוטומטית את כל הרפלקסים הפשוטים ביותר. זאת, כדי להשיג כל תנועה שהיא. אחר כך, הוא יכול בהדרגה לברר מה שימושי יותר (לחיסכון באנרגיה) ומעורר מחדש את הקשרים העצביים ברמה הגבוהה יותר.
הגישה מחלקת את השיקום ל 7 שלבים. שלב 1 הוא השלב הראשוני מייד לאחר אירוע מוחי בו יש חולשת שרירים משמעותית (המיפרזיס). שלב 7 הוא שלב התפקוד המלא.
חשוב לציין כי לצערנו, לא כל אחד יגיע לשלב 6 או 7. יש אנשים שיישארו למשל בשלב 1 עם המיפרזיס או שלב 5.
שלב 1: המיפרזיס משמעותי, שיתוק צד עם רפיון שרירים (Flaccidity)
בתקופת ה״שוק״ הראשוני מייד לאחר השבץ, נראה לרוב שיתוק מלא (המיפלגיה).
שיתוק זה הוא תוצאה של הנזק העצבי המונע מהשרירים לקבל אותות מהמוח.
נראה חוסר יכולת להניע את היד, הרגל או צד בפנים. אם מצב זה נמשך זמן ממושך, יש סכנה להיחלשות שרירים משמעותית עד כדי אטרופיה שרירית.
כבר בשלב זה חיוני להתחיל טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק במטרה למנוע החלשות נוספת וכמובן כדי לעודד את הנוירופלסטיות.
מה ניתן לעשות כדי לעודד את השיקום כשיש המיפרזיס משמעותי?
בשלב זה חשוב מאוד לעבוד על טווחי תנועה פסיביים. הכוונה בפסיבי היא שהמטופל נעזר בזרוע השנייה שלו כדי לסייע בתנועה של היד הפגועה. כמובן שגם בן משפחה יכול לבצע תרגילים אלה.
הסיבה העיקרית לתרגול תנועות פסיביות היא הגברת הגירוי הסנסורי (תחושתי) למוח. הרי בשלב זה, אין כמעט אותות הנשלחים מהמוח אל השרירים כדי להפעיל אותם. אנחנו יכולים לשלוח אותות מהעור, שרירים ומפרקים על מגע ותנועה ישירות אל המוח. כך אנו ״מזכירים״ למוח שהצד הפגוע כאן ומוכן ללמוד שוב.
שלב 2: הופעת ספסטיות
השלב השני בהחלמה משבץ מוחי הוא כאשר תבניות התנועה הבסיסיות של הגפיים מתפתחות מחדש.
במצב זה נראה שכאשר שרירים מסויימים מופעלים, מתכווצים איתם שרירים אחרים בצורה בלתי רצונית.
השרירים עשויים להתחיל להתכווץ באופן רפלקסיבי ויהיה קשה להרפות ולשחרר אותם. זה נקרא ספסטיות. תנועה זו היא בדרך כלל לא רצונית והיא תגובה לגירוי חיצוני, כמו דקירה. המוח עדיין מתקשה לשלוח איתותים כלשהם לשרירים לתנועה רצונית.
אמנם התנועות אינן רצוניות, אך זהו סימן חיובי בשלבי ההתאוששות.
מה לעשות כדי לעודד את השיקום בשלב הספסטיות?
עבודה על שיפור טווחי התנועה עדיין קריטי. התנועות יהיו פסיביות והפעם נצטרך להשתמש בטכניקות מדוייקות מאחר והספסטיות נותנת התנגדות לתנועה.
התרגול כאן הוא קריטי! כאשר אנחנו לא מזיזים מפרקים, הגידים מתחילים להתקשות ויכולים להקשות על התנועה עוד יותר בעתיד. חשבו על זה כעל ציר של דלת שיכולה להחליד וקשה לפתוח אותה עם הזמן אם לא משמנים אותה ומשתמשים בה. שמן את המפרקים שלך בטווח תנועה פסיבי או בסיוע אקטיבי.
חשוב לבצע תרגילים המשלבים תנועות אקטיביות ככל הניתן יחד עם תנועות פסיביות. באנגלית זה נקרא Active-Assisted exercise.
לדוגמה, אולי תוכלו להפעיל את שרירי הכתף כדי להרים את היד למעלה, אבל לא עד הסוף. כדי להשלים את התנועה המלאה, תצטרכו לסייע עם היד הבריאה או שהפיזיותרפיסט יעשה זאת בעדינות.
היזהרו! יש שיטה מאוד מסויימת לתרגל זאת כדי למנוע נזק לכתף.
שלב 3: הספסטיות גוברת
בשלב השלישי, נראה כי שרירים מסויימים מתכווצים יותר וקשה להרפות אותם. במקרה כזה של הספסטיות, השרירים עשויים לפעול יחד כאשר אנו מנסים להזיז את הצד הפגוע שלנו. זה נקרא סינרגיית שרירים (תבניות תנועה). חשוב לדעת להעזר בתבניות התנועה הללו כדי לבצע פעולות יומיומיות בצורה אפקטיבית.
לרוב נראה שתי תבניות תנועה נפוצות לאחר אירוע מוחי:
– תבנית תנועה פלקסורית הכוללת: סיבוב חיצוני של הכתף, כיפוף של המרפק וסופינציה של האמה.
– תבנית תנועה אקסטנסורית הכוללת: סיבוב פנימי של הכתף עם הארכת מרפק ופרונציה של האמה.
כאשר אדם נמצא בתבנית תנועה פלקסורית (של כיפוף) הוא יוכל לכווץ את כף היד ולהרים את הזרוע למעלה כאשר המרפק כפוף והאגרוף כפוץ. יהיה לו מאתגר מאוד לפתוח את האצבעות וליישר את המרפק.
מה ניתן לעשות כדי לעודד את התנועות כאשר הספסטיות גוברת?
בשלב זה, חשוב מאוד להבין מהן תבניות התנועה שלך ולהעזר בהן באופן מכוון. ככל שנשלח יותר אותות מהמוח אל השרירים לפעול, הקשרים המוחיים מתעצמים ואנחנו מעודדים נוירופלסטיות. הדרך הטובה ביותר לעודד נוירופלסטיות היא להפעיל את השרירים ככל הניתן בפעולות היומיומיות.
שלב 4: סוף-סוף הספסטיות פוחתת
בשלב זה של התאוששות מוטורית, הספסטיות מתחילה לרדת. המוח מצליח כבר לשלוח אותות לשרירים ספציפיים.
סביר להניח שתבניות התנועה עדיין יהיו דומיננטיות, אך בשלב זה כבר תוכל לנוע גם מחוץ לתבניות התנועה.
זאת אומרת, שבמידה ויש לך תבנית תנועה פלקסורית, כן תצליח לפתוח את היד באופן רצוני ולהושיט למשל יד אל כוס.
מה אני צריך לתרגל כדי לשלוט טוב יותר בשרירים מחוץ לתבנית התנועה?
משמעות התירגול בשלב זה היא עצומה. אנחנו רוצים לעודד אירגון-עצבי מחדש ונוירופלסטיות. את הנזק שנגרם לתאים מסויימים במוח לאחר השבץ לא נוכל לתקן. אבל אנחנו כן יכולים ללמד איזורים אחרים במוח לפצות על הנזק.
בשלב זה נרצה להתמקד בבידוד התנועות וחיזוק הקשרים במוח. לכן התרגול שלנו חייב להיות של פעולות יומיומיות נפוצות. כאשר הדגש הוא על תנועה מחוץ לתבניות התנועה המועדפות עלינו. המטרה היא לשלב את הצד הפגוע כמה שיותר ובכל דבר שאנחנו עושים. זאת כמובן מעבר לתרגול ״אחד על אחד״ עם הפיזיותרפיסט או המרפא בעיסוק.
שלב 5: הספסטיות פוחתת משמעותית
בשלב החמישי של השיקום המוטורי, המוח שולט טוב יותר בתנועת השרירים והספסטיות היא מינימאלית. הצד שנפגע בעקבות השבץ יכול לבצע תנועות מורכבות יותר מבעבר הדורשות קואורדינציה.
איך לתרגל כדי לשפר את כח השרירים והקואורדינציה אחרי אירוע מוחי?
חיזוק השרירים מהווה אלמנט מרכזי בשלב זה.
לאחר שהגענו למצב בו אנו מצליחים לנוע מחוץ לתבניות התנועה, אנחנו יכולים עכשיו להוסיף עבודה כנגד התנגדות. ניתן להתחיל עם התנגדות כנגד משקל הגוף, גם הפיזיותרפיסט שלך יכול לתת התנגדות עם ידיו. כמובן שעבודה עם משקולות או חפצים מהיומיום יהוו אתגר נהדר. העזרו בחפצים כגון בקבוקים חצי מלאים, ספרים וכד׳.
שלב 6: הספסטיות נעלמת והקואורדינציה משתקמת
מדהים! בשלב זה, הספסטיות נעלמת לחלוטין והקואורדינציה מתחילה להשתפר במהירות. בשלב זה השליטה המוטורית כמעט מלאה
מה אני יכול לעשות בשלב זה כדי לשפר את הקואורדינציה?
כמובן שנמשיך לחזק את השרירים ולשפר את טווחי התנועה כפי שעשינו עד כה.
עכשיו נרצה להוסיף תרגילי קואורדינציה ומוטוריקה עדינה המשלבים את שני צידי הגוף יחד.
בעיקרון, הכי טוב לחזור לפעילויות שאבהתם עוד לפני השבץ. משחקי קלפים, עבודה על מחשב, פעילות ספורטיבית מותאמת.
ככל שהתרגול יהיה משמעותי ומהנה יותר עבורך, כך המוח שלך יחווט אותו טוב יותר.
שלב 7: החלמה מלאה
לכל אורך הדרך התקדמנו בתרגול משלב לשלב. התחלנו עם עבודה פאסיבית לשמירה ושיפור טווחי התנועה. המשכנו עם תנועות Active-Assisted, אל תרגול תנועות אקטיביות בתוך תבניות התנועה. החל משלב 4 כבר נתרגל יותר תנועות מחוץ לתבניות התנועה. בשלב 5 הוספנו תרגול כנגד התנגדות. ולבסוף המשך עבודה על שיפור הקואורדינציה והשליטה בתנועות עדינות ומלאות.
אנחנו באמת מזמינים אתכם לפנות אלינו כדי להתאים לכם את התרגילים המדוייקים ביותר לאחר אירוע מוחי
השאירו פרטים ונשוב אליכם לייעוץ והכוונה
- טיפול אירוע מוחי, כאב ביד אירוע מוחי, שיקום אירוע מוחי, שיקום שבץ מוחי, תרגילים לאחר אירוע מוחי, פיזיותרפיה אירוע מוחי, פיזיותרפיה נוירולוגית לאחר אירוע מוחי ולחולי פרקינסון, אירוע מוחי שיקום, שיקום אחרי אירוע מוחי, אירוע מוחי קל שיקום, שיקום פרטי לאחר אירוע מוחי, שיקום בבית לאחר אירוע מוחי, שיקום לאחר אירוע מוחי קשה, שבץ שיקום, אירוע מוחי, שבץ מוחי, ריפוי בעיסוק לאחר אירוע מוחי, ריפוי בעיסוק נוירולוגי, ריפוי בעיסוק בבית, מרפא בעיסוק פרטי
