כמה זמן אפשר לחיות עם זונדה

זונדה היא צינורית המוחדרת לגוף במטרה להזין את המטופל או לתת טיפול תרופתי.
הזנה בזונדה נקראת גם ״הזנה אנטרלית״
אנשים הזקוקים להזנה עם זונדה הם לרוב קשישים עם ירידה ברצון לאכול בעקבות דמנציה או דיכאון חמור, אנשים לאחר פגיעה נוירולוגית (כמו לאחר אירוע מוחי , ניוון שרירים או במחלת הפרקינסון), חולים במצב אקוטי (כתוצאה מטראומה או חסימת מעיים), חולי סרטן לאחר כימותרפיה או הקרנות ועוד.

הזנה בזונדה, איך זה עובד?

החדרת (הכנסת) זונדה מתבצעת על ידי רופא או אח מוסמך.
הזונדה נועדה להזנה של מטופל ואף הענקת טיפול תרופתי למטופל שלא יכול להזין את עצמו דרך הפה (באופן מלא או חלקי).
את הצינורית מכניסים דרך הנחיר באף, הצינורית עוברת דרך הושט לתוך הקיבה.
ההזנה שהמטופל מקבל היא של נוטריאנטים המספקים אנרגיה ומשמשים לבניית הגוף. נוטריאנטים לדוגמה הם ויטמיני A, C, E, D, B12, סידן, אשלגן ומגנזיום.

סיבוכים שעלולים להופיע בעקבות הזנת זונדה דרך האף

הזנה בזונדה פוגעת באיכות חיי המטופל.
המטופל לא יכול ללעוס, לטעום ולבלוע מזון. מגבלה זו פוגעת במצב הרוח ותחושת המסוגלות העצמית.
מעבר לכך, עלולים להופיע מספר סיבוכים בעקבות הזנה בזונדה.

1. שאיפה של חומר זר לריאות (אספירציה): הסיבוך הנפוץ ביותר בעקבות תזוזת צינורית ההזנה הוא אספירציה. במקרה זה נכנס חומר זר לריאות במקום לקיבה.
   כדי למנוע אספירציה סביב ההאכלה, חשוב להושיב את המטופל בזמן ההאכלה ולהשאירו זקוף למשך 30-60 דקות לאחר ההאכלה. זאת בנוסף לבדיקה קבועה של מיקום הזונדה.
2. זיהום: רבים מהמטופלים הזקוקים לזונדה, בעלי מערכת חיסונית חלשה ועל כן נמצאים במצב רגיש לזיהומים.
   ואף זיהומים בדרכי הנשימה.
3. הקאות ובחילות: מאחר ואת צינור ההזנה מכניסים דרך האף והושט, הדבר עלול לגרום לתחושת בחילה.
4. פצע באיזור הנחיר בו מוחדרת הצינורית.
5. עצירות: עלולה להופיע בעקבות הזנה מהירה מידי.
6. שלשולים: כשליש מהמטופלים עם זונדה יסבלו משלשול. אשר יכול להגרם מוירוס או חיידק ואף בזמן תהליך ההסתגלות של הקיבה למזון הרפואי. לשם כך יש להתייעץ עם אחות או הרופא המטפל.

כמה זמן אפשר לחיות עם זונדה

הזנה אנטרלית מתבצעת בשתי דרכים.
הדרך הראשונה היא הזנה דרך זונדה. הדרך השניה היא באמצעות PEG (פג).
כל שבועיים יש להחליף צד לצינורית הזונדה כדי למנוע הופעת פצעים.
ההנחיות הרפואיות הן השארת הזונדה למשך 3-4 שבועות, אחריהם יש לבצע גמילה מהזונדה או לעבור ל PEG.
יחד עם זאת, ישנם מקרים רפואיים המצריכים השארת הזונדה לתקופה ממושכת יותר.
למשל, מטופל המאושפז בבית חולים לאחר אירוע מוחי וסובל מבעיות בליעה, קיבל זונדה דרך האף.
לאור מצב רפואי לא יציב לא ניתן היה להוציא את הזונדה ולהחליפה ב PEG גם לאחר אשפוז של חודשיים וחצי.

בראייה לטווח הארוך, ההעדפה היא לעבור להזנה באמצעות PEG (פג). זאת במטרה למנוע הופעת סיבוכים אפשריים של אספירציה, זיהום, פצע לחץ באף או בדרכי הנשימה העליונות.
השימוש בפג אף אסתטי ונוח יותר לשימוש.

מהם סימני האזהרה המצריכים ייעוץ רופא או אחות בעת שימוש בזונדה?

1. המטופל מעלה חום.
2. המטופל לא מגיב (שינוי במצבו)
3. במידה והמשפחה שומעת את המטופל ״מחרחר״ או נושם מהר מהרגיל, יש לפנות למיון.
4. במקרה של קשיי נשימה או שיעול בזמן האכלה, יש להפסיק מייד את ההאכלה ולפנות לייעוץ רפואי.
5. בכל מקרה של שלשול, עצירות, בחילה, שתן כהה, שתן שנודף ממנו ריח רע ופה יבש אשר נמשך יותר מיממה.
   בכל המקרים הנ״ל חשוב מאוד להתייעץ בהקדם עם גורם רפואי מוסמך.

מתי כדאי להזמין אח או אחות פרטית לטיפול בזונדה?

אח או אחות מנוסים בטיפול בזונדה יידעו לבצע בדיקה של מיקום הזונדה, טיפול בזונדה והדרכה של המשפחה.

בתחילת הביקור, האח יוודא שהזונדה ממומקמת במקום הנכון ולא זזה ממקומה.
צוות האחים שלנו מיומן מאוד בהכנסת זונדה או הוצאת זונדה.
במידה ותרצו להחליף את הזונדה ולהעבירה לנחיר השני בעקבות פצע שנוצר, האח יעשה זאת בזהירות המירבית.
במקרה שבו לא הצלחתם לפתוח או לשחרר סתימה בצינור או בזונדה האח/ות יוכל להחליף את הזונדה או להכניסה מחדש.

חלק משמעותי בביקור האח או האחות הוא הדרכת המשפחה והמטפל העיקרי.
תקבלו הדרכה איך לחבר את האוכל, המים והתרופות. כל זאת כדי למנוע אספירציות.
כדי למנוע הופעת עצירות, בחילה ושילשולים האח או האחות ימליצו על האטת קצב מתן ההזנה (במקרים של בחילות והקאות) או מתן מזון רפואי המכיל סיבים תזונתיים (במקרה של עצירות).
בנוסף, תינתן הדרכה על ביצוע מעברים בצורה בטוחה, מניעת פצעים, מניעת זיהומים וכד׳.

צוות האחים והאחיות של פיזיוגרופ מגיעים עם ציוד בסיסי המתאים לטיפול בזונדה.
על המשפחה להצטייד בזונדה ובערכות ההזנה עצמן.