טיפול בדמנציה על ידי מרפאה בעיסוק

טיפול בדמנציה על ידי מרפאה בעיסוק 

טיפול בדמנציה על ידי מרפאה בעיסוק.
שכחה שנובעת מירידה בתפקודי החשיבה והזיכרון היא חלק טבעי מתהליך ההזדקנות אך חשוב להבחין בין שינויים טבעיים המתרחשים בתפקודי הזיכרון והחשיבה לבין אובדן זיכרון הנובע ממחלות כמו דמנציה ואלצהיימר.

דמנציה מופיעה בקרב כ-10% מבני 65 ומעלה ושכיחותה עולה עם הגיל- כ-30% מבני 85 ומעלה לוקים בדמנציה. היא נחשבת לאחת המחלות הקשות לחולה, לבני משפחתו ולכל סביבתו.

מהי דמנציה?

דמנציה היא שם כולל לכמה מחלות שגורמות לירידה קוגניטיבית של האדם. זוהי אינה מחלה, אלא מצב ניווני בלתי הפיך, בו ישנה פגיעה הדרגתית בתפקודים הקוגניטיביים (יכולות החשיבה), ביניהם: זיכרון, דיבור, כושר שיפוט, קושי לזהות אנשים ועוד. מצב כזה יחשב כדמנציה כאשר הוא פוגע בתפקוד היומיומי, וכן כאשר הירידה בתפקוד הקוגניטיבי היא משמעותית בהשוואה ליכולות שהיו לאדם בעבר.

מהם תסמינים של דמנציה?

• פגיעה ביכולות הזיכרון, בעיקר בזיכרון לטווח קצר
• פגיעה בדיבור
• פגיעה ביכולות החשיבה
• קושי בזיהוי אנשים וחפצים
• קושי להתחיל פעולות שונות או לבקש עזרה
• חוסר התמצאות בזמן ובמרחב
• כושר שיפוט לקוי
• פגיעה בתפקוד היומיומי
• קושי לתקשר עם הסביבה
• בלבול, רוגז וחשדנות שעלולים להוביל להתקפי אלימות
• פגיעה ביכולות הפיזיות שמופיעה בשלב מתקדם של הדמנציה (בעיות נשימתיות, פגיעה בשיווי משקל ובקואורדינציה וכדומה)
  

לא כל התסמינים מופיעים אצל כל חולי הדמנציה, אך אצל רוב החולים יהיו קשיים פיזיים וקוגניטיביים שיפגעו בתפקודם ויגרמו לירידה באיכות חייהם. 

שלבי הדמנציה

התדרדרות מחלת הדמנציה היא הדרגתית, ולכן מקובל לחלק אותה לכמה שלבים:

1. דמנציה קלה- שלב בו באדם מתפקד באופן עצמאי.
   זהו שלב הנמשך בין שנתיים ל-4 שנים והסימפטומים אינם נראים חריגים לעומת תהליך הזקנה הטבעי: פגיעה קלה בזיכרון, פגיעה ביכולת לבצע מטלות מורכבות, וכן שינויים במצב הרוח (מעט בלבול, נטייה לתוקפנות ולדיכאון ועוד).
2. דמנציה בינונית- שלב זה נמשך בין שנתיים ל-10 שנים ומאופיין בסימפטומים בולטים: החמרה באובדן הזיכרון לטווח הקצר, הפרעות בשינה, קושי לקבל החלטות ולעקוב אחר התנהלות שיחות עם אחרים, חשדנות, מחשבות שווא ולעתים האדם נוטה להזיות ואף לשוטטות.
3. דמנציה חריפה- שלב זה נמשך בין שנה ל-3 שנים ומאופיין בבעיות משמעותיות בתקשורת: אובדן משמעותי של הזיכרון עד כדי קושי בזיהוי בני משפחה, חוסר יכולת לתפקד באופן עצמאי ואדישות.

סוגי דמנציה 

• דמנציה וסקולארית- נגרמת כתוצאה מפגיעה בכלי הדם במוח, אשר פוגעת באספקת החמצן למוח וכתוצאה מכך לפגיעה בתאי המוח.
  בין גורמי הסיכון להתפתחות דמנציה וסקולארית: אירוע מוחי, דימום מוחי, יתר לחץ דם, סוכרת, רמת שומנים גבוהה בדם, קרישיות יתר ועישון.
• פגיעה קוגניטיבית קלה (MCI)- מצב בו אדם סובל מליקויים קלים בזיכרון או בתפקודים קוגניטיביים אחרים שאינם מאפיינים את גילו. אין פגיעה ביכולת התפקוד, אך זה יכול להוות בסיס להתפתחות דמנציה בהמשך.
• דמנציה עם גופיפי לוי- מצב בו מתפתחים בתוך תאי העצב במוח מבנים כדוריים חלבוניים זעירים שגורמים לפגיעה בתחילה בתפקודים הקוגניטיביים ובהתנהגות. בהמשך מופיעים תסמיני מחלת פרקינסון.
• דמנציה פרונטלית (של אונות המצח והרקה)- מצב בו ישנו דלדול מוח באזור אונות המצח והרקה, האזור שאחראי בעיקר על האישיות וההתנהגות. התסמינים הם בעיקר שינויי התנהגות, התנהגות שאינה הולמת, ליקוי בתפקודי השפה והחשיבה. בשלביה המתקדמים התסמינים דומים לאלו של אלצהיימר. 
• דמנציה משולבת עם פרקינסון- תסמיני הדמנציה מופיעים במצב זה לפחות שנה לאחר שהאדם אובחן עם פרקינסון. 

מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?

אלצהיימר הוא הגורם המרכזי לדמנציה (60% מחולי דמנציה מאובחנים עם אלצהיימר). זוהי מחלה שמתאפיינת בהרס הולך וגובר של תאי המוח והתסמינים שלה קשים יותר מדמנציה. 

אבחון דמנציה

כאשר בני המשפחה מבחינים בירידה בזיכרון ובתפקוד הקוגניטיבי וחושדים שלאדם יש דמנציה, יש לפנות לרופא המשפחה. רופא המשפחה, במידת הצורך, יפנה את המטופל לאבחון דמנציה אצל גריאטר, נוירולוג או פסיכיאטר.

חשוב לדעת כי ישנם מקרים שונים להם יש תסמינים הדומים לדמנציה, למשל: בעיות מטבוליות, חוסר תזונתי, תופעת לוואי של תרופות, מחלות זיהומיות ועוד. חשוב לעשות אבחנה מבדלת.

במה מתמקד טיפול בדמנציה על ידי מרפאה בעיסוק?

חשוב לציין כי לא ניתן לטפל בדמנציה בשל היותה מחלה ניוונית מתקדמת, אך בהחלט ניתן להפחית את הסימפטומים וכך לשפר את איכות חייהם של החולים. מומלץ להתחיל לטפל בדמנציה כבר בשלביה ההתחלתיים, סמוך ככל הניתן לאבחון המחלה. בשלב זה רוב התפקודים עדיין קיימים וניתן בשלב זה להשפיע על מהלך המחלה.

ריפוי בעיסוק הינו אחד הטיפולים המתאימים ביותר לדמנציה. המרפאה בעיסוק בונה למטופל, בהתאם למצבו, תוכנית טיפול שמטרתה להגביר את עצמאותו בפעולות היומיומיות, להתאים את הפעילויות התפקודיות ולהתאים לו פעילויות פנאי. המרפאה בעיסוק מתאימה למטופל את הסביבה והפעילויות שלו על מנת לאפשר לו תפקוד מקסימלי ואיכות חיים טובה.

הטיפול בדמנציה מתקדמת 

בשלביה המתקדמים של הדמנציה נופל עיקר הנטל על בני המשפחה. לכן, בשלב שזה של הדמנציה, הטיפול לא מתמקד רק במטופל עצמו, אלא גם בליווי והדרכת בני המשפחה והמטפלים שלו. הם מקבלים ליווי וייעוץ בנושא הטיפול בבן המשפחה החולה וכן לגבי ההתמודדות הרגשית עם המצב.

מומחים משערים כי כשליש ממקרי הדמנציה קשורים לאורח חיים לא בריא: עישון, תזונה לא בריאה, היעדר פעילות גופנית, סכרת, השמנה, יתר לחץ דם ושתיית אלכוהול.
הימנעות מגורמים אלו עשויה להפחית את סיכוייכם לחלות בדמנציה (ובכלל, להיות בריאים יותר).