אירוע מוחי צד שמאל – תסמינים וטיפול

אירוע מוחי צד שמאל של המח, יתבטא בחולשה בצד ימין של הגוף. יחד עם פגיעה בדיבור, ראייה והלוגיקה.
זאת מאחר ו …. בהצלבה.
הפגיעה בעקבות אירוע מוחי, תלוייה מאוד במיקום האנטומי המדוייק של החסימה בזרימת הדם או הדימום. בהתאם למיקום ולגודל הפגיעה במח, נראה גם את הפגיעה במערכות השונות.

מהו אירוע מוחי

אירוע מוחי (הנקרא גם שבץ מוחי) הוא תהליך של הפרעה באספקת הדם למוח וכתוצאה מכך, אובדן של תפקודי מוח.

מה ההבדל בין שבץ המורגי לבין שבץ איסכמי

אירוע מוחי נחלק לשני סוגים עיקריים. שבץ המורגי ושבץ איסכמי.
הרוב המוחלט (90%) ממקרי השבץ הם מסוג איסכמי.
בשבץ איסכמי נוצרת חסימה בזרימת הדם לרקמה מסויימת במח בעקבות קריש דם או היצרות כלי דם. בשל כך, לא מגיע מספיק חמצן לאזור זה של המוח ותאי מוח אלו מתחילים למות.
במצב של דימום מוחי אנו מדברים על שבץ המורגי. בדימום מוחי, נוצר לחץ תוך גוגלתי הפוגע בתאי המוח.

מהו מבנה המח

המוח נחשב לאיבר המורכב ביותר בגוף האדם. הוא מורכב מכמאה מיליארד תאי עצב המאורגנים ברשתות מסועפות.
כל תא עצב יכול לתקשר עם 100 – 10,000 תאי עצב אחרים ולהעביר בינהם אותות חשמליים וכימיים. תפקוד המוח מתבסס על ההולכה העצבית לביצוע כל פעולה.
המוח מווסת ומתאם תהליכים מורכבים בגוף. המוח מעבד אינסוף אותות ומידע ובהתאם מחולל מחשבות, רגשות ותגובות.
במקביל, המוח מפקח על הנשימה, טמפרטורת הגוף וכד׳.
עיבוד המידע מתרחש באיזורים ייעודיים במוח. והוצאה לפועל של כל תגובה מצריכה סינכרון ושיתוף פעולה של איזורים שונים. הסנכרון מתאפשר בזכות קשרים עצביים בין חלקי המוח השונים.

בתוך מעטפת הגולגולת יושב המוח המורכב ממספר חלקים:
– גזע המוח (באנגלית brain stem)
– המוח הקטן (באנגלית צרברלום Cerebellum)
– מוח הביניים
– המוח הגדול (באנגלית צרברום – Cerebrum)

כיצד בנוי המוח הגדול

המוח הגדול מהווה את רוב נפח הגולגולת. הוא מורכב משני חלקים הנקראים המיספרות.
הן ממוקמות מעל חלקי המוח האחרים ויש ביניהן הפרדה. יחד עם זאת, הן מקושרות ביניהן בחומר לבן המכונה ״כפיס המוח״ אשר מאפשר העברת מידע בין ההמיספרות.

כל המיספרה אחראית על צד אחר של הגוף, אך שימו לב, הן פועלות בהצלבה. זאת אומרת שההמיספרה השמאלית מקבלת מידע מצד ימין של הגוף ושולטת על המוטוריקה בצד ימין של הגוף.
למשל, מגע בזרוע הימנית של הגוף יעביר אותות לעיבוד בהמיספרה השמאלית.
לכל המיספרה יש ״התמחות״ בתפקודים מסויימים (דבר שעשוי להשתנות מעט בין אנשים). ההמיספרה הימנית, לרוב דומיננטית בתפיסה המרחבית. לעומתה, ההמיספרה השמאלית דומיננטית יותר בתחום השפה.
חשוב להדגיש כי אין הפרדה מוחלטת בתפקוד של ההמיספרות אלא דומיננטיות של האחת על פני האחרת.

חלקו החיצוני של המוח הגדול נקרא קליפת המוח (הקורטקס) והוא מכיל כ 75% מתאי העצב של המוח.
קליפת המוח אחראית על ה״תפקודים הגבוהים״ כמו זיכרון ורגשות. בנוסף, היא האחראית העיקרית על קליטת האותות השונים, פירושם והוצאה לפועל של פעולות.

שתי ההמיספרות מחולקות, כל אחת, לארבע אונות. האונות הן אזורים גדולים של קליפת המוח אשר מבצעים תפקידים מגוונים: האונה הפרונטלית (אונת המצח, אחראית על האישיות שלנו והפעלת השרירים), האונה הפריאטלית (אונת הקודקוד, אחראית על החישה), האונה האוקסיביטלית (אונת העורף, אחראית על הראייה) והאונה הטמפורלית (אונת הרקה, אחראית על השמיעה).

מה תפקידו של צד שמאל במח

האונה השמאלית אחראית על גירויים סנסוריים מצד ימין של הגוף; שליטה מוטורית בצד שמאל של הגוף; דיבור, שפה והבנה; אנליזה וחישובים; זמן וסדר פעולות; הכרה של מילים, אותיות ומספרים.

מהם התסמינים של אירוע מוחי צד שמאל

1. פגיעה מוטורית בצד ימין של הגוף

אחת ההשפעות הפיזיות המשמעותיות ביותא של אירוע מוחי בצד שמאל. המיפלגיה (שיתוק מלא) או המיפרזיס (שיתוק חלקי) של פלג הגוף הימני. דבר המשפיע בצורה ישירה על היכולת לשבת, לעמוד, ללכת ולתפקד.

2. הפרעות תחושה בצד ימין של הגוף

3. הפרעה בראייה

המיאנופסיה, אובדן שדה הראייה הימני בשתי העניים. דבר המהווה אתגר במניעת נפילות, אכילה וכד׳.

4. אפרקסיה

אצל אנשים עם אירוע מוחי בצד שמאל נראה אפרקסיה בפעולות היומיום. הפיצוע יהיה מגושם עקב פגיעה ביכולת התכנון. ההפרעה במרחב נובעת מהאתגר בהבחנה בין מרחקים, גדלים, מיקום חפצים ומהירות תנועה.

5. אגנוסיה

חוסר יכולת לזהות חפצים, צלילים ופנים. זאת למרות שהחושים פועלים היטב.

6. אפזיה בעקבות אירוע מוחי צד שמאל

הפירוש המילולי של אפזיה (Aphasia) הוא ״היעדר-דיבור״ (א-פזיה).
אפזיה נובעת מפגיעה נוירולוגית מרכזי השפה שנמצאים לרוב בהמיספרה השמאלית. ומתבטאת באובדן או פגיעה ביכולת התקשורת, הדיבור והכתיבה.
היכולות העיקריות הנפגעות באפזיה הן:
– פגיעה מוטורית (אפזיה ברוקה): פגיעה ביכולת להגות את המילים ולהפיק דיבור.
– פגיעה סנסורית (אפזיה ורניקה): פגיעה ביכולת להבין את השפה וליצור משפטים מובנים.

אפזיה תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל אחד בהתאם לאיזור ומידת הפגיעה במוח. כך ייתכן, שאדם עם אפזיה יוכל להבין משפטים מורכבים אך לא להגות מילים.
אדם עם אפזיה יכול לקצר משפטים ולדבר עם טעויות דקדוקיות. ייתכן והמשפטים יישמעו ללא הגיון או שהמילים עצמן יהיו משובשות. חשוב להעזר בסבלנות בעת השיחה ולהפנים כי ייתכן והאדם לא מצליח להבין אותנו.
לאפזיה יכולות להתלוות הפרעות דיבור נוספות כגון אפרקסיה (בעיה בתכנון המוטורי של הדיבור) או דיסארתיה (בעיה בקואורדינציה של שרירי הדיבור)

7. השפעה התנהגותית וקוגניטיבית

אדם עם פגיעה בהמיספרה השמאלית יכול להיות מבולבל, חרד, איטי וזהיר. יהיה מאופק ויחוש לעיתים מוגבל. זאת מאחר והוא מודע למצבו ולמתרחש.
יש לו ליקויי זכרון (במיוחד בתחום השפתי), קושי לזכור את רצף האירועים.

ההמלצות שלנו להתנהלות עם אדם לאחר אירוע מוחי בהמיספרה השמאלית

• אל תמעיטו בערכו ויכולותיו. גם אם הוא איטי או נדמה לכם שהוא לא מבין.
• השתמשו בתקשורת בלתי מילולית כגון מחוות והבעות פנים.
• אל תצפו להבנה מלאה ועמוקה של שיחה.
• השתמשו במשפטים קצרים וממוקדים.
• חלקו משימות מורכבות לשלבים קטנים ופשוטים.
• תנו הרבה משוב (פידבק) על ביצוע ותפקוד.

שיקום לאחר אירוע מוחי צד שמאל