״הליכה פרקינסונית״
בעלי ניסיון יכולים לזהות ממרחק של עשרות מטרים חולה פרקינסון על סמך היציבה וההליכה שלו.
הפרעות הליכה במחלת הפרקינסון באות לידי ביטוי בצעדים הקטנים, תנועת הזרועות המועטה, נוקשות הגב יחד עם היציבה הכפופה בגב, ביריכיים ובברכיים.
מה מרגישים כשיש הפרעות הליכה במחלת הפרקינסון?
מאובחני פרינסון רבים מדווחים על יותר ויותר אתגרים בהליכה ככל שהמחלה מתקדמת.
המגבלות בהליכה כוללות:
– הליכה איטית: ״היפוקינזיה״ (Hypokinesia) ירידה באורך הצעד ומהירות ההליכה
– הליכה בצעדים קטנים ומהירים: ״פסטינציות״ (Festination)
– גרירת רגל
– תנועת זרועות מופחתת בעיקר בצד אחד.
– קיפאון בהליכה (Freezing of gait): קושי בתחילת התנועה וההליכה, קושי בביצוע הצעד הראשון
– יציבה כפופה בהליכה
– קושי להסתובב במקום
– חולשה בשרירי הרגליים, בעיקר שרירי הישבן ושרירי הארבע ראשי (ירך קדמית)
– נוקשות (rigidity) בגב, בצוואר, בירכיים יכולים להשפיע לרעה על תבנית ההליכה.
– קיפאון בהליכה (Freezing of gait): חוסר יכולת לבצע צעדים יעילים בתחילת ההליכה או בעת סיבוב במקום עד כדי עצירה מוחלטת.
– קושי בביצוע שתי מטלות במקביל (dual tasking) כגון הליכה תוך כדי שיחה.
מה אומר המחקר על הפרעות הליכה במחלת הפרקינסון?
מחקרים מראים כי ככל שמאובחני פרקינסון מתקשים יותר בהליכה, כך הם חווים קשיים גדולים יותר בהתנהלות היומיומית שלהם. (shulman l. movement disorders, 2010;25 (1) S131-135)
בדיקת הליכה נפוצה בקרב פיזיותרפיסטים היא בדיקת 6 דקות הליכה. אנשים בריאים צועדים במשך 6 דקות 500-600 מטרים.
מאובחני פרקינסון בשלב ההתחלתי צועדים 450 מטרים ב 6 דקות. דבר זה מעיד על כך שכבר בשלב התחלתי (Hoehn&Yahr 1.5) יש ירידה ביכולת ההליכה, למרות שאנשים לרוב עדיין לא חשים זאת בעצמם. במרוצת הזמן מרחק זה הולך ומצטמצם עד כדי כך שבשלב מתקדם של מחלת הפרקינסון (Hoehn&Yahr 3) צועדים כ 300מטרים ב 6 דקות. כמחצית המרחק מאדם בריא.
לאור מחקרים אלה, נרצה לטפל בהפרעות הליכה באינטנסיביות הנכונה ובשלב מוקדם ככל הניתן של המחלה. זאת כדי למנוע מגבלה בהליכה בעתיד.
מהן הסכנות בהליכה פרקינסונית?
יחד עם האתגר עצמו שבהליכה, האיטיות והמאמץ הנדרש להליכה קיימת סכנת נפילה ואיתה הסכנה לשברים וחבלות. בנוסף, האתגרים שבהליכה משפיעים על העצמאות היומיומית וההשתתפות בחברה בעת יציאה מהבית. חשש מנפילה, אף משפיע פסיכולוגית ויכול להוביל להתבודדות ודיכאון.
מה ניתן לעשות לשיפור ההליכה אצל מאובחני פרקינסון?
המטרה שלנו בטיפולי פיזיותרפיה היא לשפר את איכות החיים ולהאט את המגבלה היומיומית. אנחנו רוצים להוביל אנשים להיות פעילים ככל הניתן בהתאם ליכולותיהם.
בנוגע להליכה, המטרה שלנו היא לשפר את מהירות ההליכה, את משך ההליכה, מרחק ההליכה, להגדיל את אורך הצעדים, להגביר את תנועת הזרועות, לשפר את איכות ההליכה ואת היכולת להסתובב בזמן הליכה ולהציע דרכים להתמודדות עם קיפאון בהליכה.
איך אנחנו משפרים את ההליכה למרות מחלת הפרקינסון?
למרות שזה מובן מאליו, חשוב להדגיש כי תרגול הליכה משפר את יכולות ההליכה.
כדי להשיג שיפור כמובן שיש לטפל במרכיביה השונים של ההליכה כגון יציבה, גמישות הגב והזרועות, כח שרירי הרגליים, שיווי המשקל, מהירות התגובה. יותר מכל, יש למצוא את הגירויים הנכונים לשיפור תבנית ההליכה.
שימוש במטרונום או מוזיקה יכול לשפר את הקואורדינציה, תזמון, מהירות ויעילות ההליכה.
שימוש במד צעדים יכול לעודד אנשים לצעוד יותר. עצם הצבת המטרות והתחרות להשגתם מעודדים פעילות גופנית והליכה.
כאשר אנו רוצים לשפר את ההליכה בקרב מאובחני פרקינסון יש להתייחס למספר אלמנטים.
שיפור התחומים השונים ושילובם יחד ישפיעו לחיוב על ההליכה הכללית.
לקריאה נוספת על כל אחד מהתחומים לחצו על המונח
- שיפור תבנית ההליכה של מאובחני פרקינסון
- שמירה על קצב ההליכה של מאובחני פרקינסון
- שיפור כח השרירים של מאובחני פרקינסון
- שיפור סיבולת לב-ריאה של מאובחני פרקינסון
- שיפור היציבה של מאובחני פרקינסון
- התמודדות עם קיפאון בהליכה אצל מאובחני פרקינסון
- התמודדות עם ביצוע שתי מטלות מקבילות אצל מאובחני פרקינסון
- שיפור שיווי המשקל ומניעת נפילות בקרב מאובחני פרקינסון
