שיפור הליכה במחלת פריקנסון הוא אחד היעדים החשובים לשמירה על הבריאות ואיכות החיים. פיזיותרפיסט בעל נסיון בשיקום חולי פרקינסון, ידע לתרגל איתך ולהביאך למצב המיטבי עבורך.
למרות שזה מובן מאליו, חשוב להדגיש כי תרגול משפר את יכולות ההליכה.
כדי להשיג שיפור כמובן שיש לטפל במרכיביה השונים של ההליכה כגון יציבה, גמישות הגב והזרועות, כח שרירי הרגליים, שיווי המשקל, מהירות התגובה. יותר מכל, יש למצוא את הגירויים הנכונים לשיפור תבנית הליכה במחלת פרקינסון.
כדי לשפר את תבנית ההליכה אצל חולי פרקינסון יש לשלב ביומיום שימוש בגירויים חיצוניים (external cue's) יחד עם אסטרטגיות תנועה קוגניטיביות (באנגלית: cognitive movement strategies).
מטרת שיטות אלה היא לפצות על המערכות האוטומטיות האחראיות לפעולות אלה.
גרעיני הבסיס של המוח, אשר נפגעים במחלת הפרקינסון, משתתפים בוויסות תנועות הגוף (מהירות התנועה, העיתוי שלה, המיקום המדויק) והם חשובים לרכישת מיומנויות מוטוריות.
הטמעה של יכולות מוטוריות מתרחשת באמצעות הפעלה של גרעיני הבסיס אשר מייצרים התנהגויות אוטומטיות. תהליך זה, שבו המוח ממיר רצף של פעולות לנוהל אוטומטי- מוכר גם כתהליך של ״קיבוץ״ (chunking).
מאחר ובמחלת הפרקינסון יש פגיעה בגרעיני הבסיס, אשר מובילה לקושי בביצוע פעולות אוטומטיות כגון הליכה, עלינו ללמוד אסטרטגיות תנועה מובנות (באנגלית: cognitive movement strategies) כמנגנון פיצוי שיאפשר הליכה.
כדי לשפר את תבנית ההליכה נחלק את ההליכה ל – 5 שלבים:
שלב 1: עמידה זקופה: ליישר את הגב, ליישר את הרגליים ולהתמתח מעלה.
שלב 2: לכוון את המבט לעבר מטרה מסוימת אליה נצעד. (לא להביט רק מטה אל הרצפה).
שלב 3: בעת ההליכה יש להניח על הרצפה, תחילה את העקב ואז את האצבעות. יש לנסות "לגלגל" את כף הרגל.
שלב 4: להניע את הזרועות ימין ושמאל לסירוגין בתנועות גדולות קדימה ואחורה.
שלב 5: להקפיד על צעדים גדולים ואיטיים במקום צעדים קטנים ומהירים.
יחד עם אסטרטגיות התנועה, נרצה לשלב שימוש בגירויים חיצוניים המסייעים בהתחלת התנועה (start hesitation) במקרים של קיפאון בהליכה (Freezing of gait), במקרים של האטה בקצב ההליכה והקטנת גודל הצעדים במהלך ההליכה.
