הייתי בשיקום בתל השומר בעקבות פיברומיאלגיה, דלקת פרקים, נקע ושבר באצבעות, טלי הייתה המרפאה בעיסוק שלי. טלי מאוד קשובה וממש רוצה לעזור - היא ניסתה לעשות הכל מהכל כדי לעזור לי להתחיל לצייר שוב. טלי התאימה לי סדים מיוחדים באצבע, ניסתה כל פעם משהו אחר עד שנמצא הדבר המתאים לי. מה שמאוד אהבתי אצלה זה שהיא יודעת להבין סיטואציות, היא רואה את המטופל וידעה לקרוא אותי מהעיניים. אני בן אדם שיכול לסבול שעות מכאבי תופת בשקט, לא לספר לאף אחד ולא לקחת הפסקות שאני צריכה - אני בן אדם שרוצה לסיים את המשימה למרות הכאב. טלי הייתה ערנית לכך, היא קראה אותי מהעיניים, היא הייתה שואלת "למה את לא מקשיבה לגוף שלך?" ולימדה אותי גם להגיד כשאני צריכה לקחת הפסקה. לעיתים הייתי מגיעה לטיפולים עם אצבעות כחולות לגמרי, ששורפות, עם כאבים שאני לא יכולה אפילו לסגור את האצבעות. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי - טלי הייתה מקשיבה לי, שואלת מה ניסיתי לעשות בעצמי כדי להקל והציעה לנסות שרוולי ניילון להפעלת לחץ, ובכל זאת הייתה שקופה ואמרה שיכול להיות וזה לא יעזור. באותו זמן הייתי מסכימה לנסות כל דבר וזה באמת הקל עליי. היא זאת שחשבה להתאים לי כפפות לחץ שעובדות על אותו מנגנון כדי לעזור לי גם לאחר הטיפולים. היא ליוותה אותי בתהליך, התאימו לי את הכפפות לידיים שלי. זה אמנם לא פתר באופן מלא את הבעיה אבל זה בהחלט הקל והוריד מעוצמת הכאב. חשוב לציין שהיא הייתה שקופה איתי לאורך הדרך, שיכול להיות וזה לא יעזור ושצריך לבדוק את זה גם עם הרופאים. היא ליוותה אותי לאורך כל תקופת השיקום אך לעיתים היו לה מחליפים, שגם הם היו טובים אבל הם גרמו לי להבין כמה לטלי יש הכל במינון הנכון! טלי סופר חברתית, סופר מקצועית וסופר אנושית. כל פעם שאני מגיעה לתל השומר, אני דואגת לפגוש אותה כדי להגיד שלום ולהודות לה מחדש. אני מרגישה שהיא עזרה לי אפילו יותר מהרופאים במחלקה! מי שיהיה מטופל שלה, זכה!