ירידה תפקודית בגיל השלישי – מעבר מהשירות לקרב היומיום

ירידה התפקודית בגיל השלישי

בגיל השלישי הירידה התפקודית אינה מתרחשת ביום אחד אלא מתקדמת לאט, לעיתים כמעט מבלי שנרגיש.
כאב ישן, מחלה חולפת או נפילה קטנה עלולים לשבש את האיזון העדין שבו האדם נמצא, ולהפוך חולשה קלה למגבלה ממשית.
בשלב הזה, רבים מצמצמים את הפעילות היומיומית, יוצאים פחות מהבית, מתהלכים פחות, מוותרים על פעילויות שבעבר היו טבעיות.

דווקא הצמצום הזה יוצר מעגל מתמשך של ירידה בתפקוד: פחות תנועה מובילה להיחלשות השרירים, לחוסר יציבות ולחשש גובר מנפילות, שמביא עמו עוד צמצום בפעילות.
אם לא עוצרים בזמן, המעגל הזה מתעצם ופוגע לא רק ביכולת הפיזית אלא גם בתחושת העצמאות ובאיכות החיים.
הדבר מקבל משנה תוקף אצל נכי צה"ל, שלעתים מתמודדים גם עם פציעות עבר והשפעותיהן המצטברות לאורך השנים,
מה שמגביר את הסיכון לכניסה למעגל זה.

כאן החשיבות של זיהוי מוקדם והתערבות מקצועית בעזרת פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים וליווי אחים מקצועיים במידת הצורך, שיכולים לעכב או למנוע את המשך ההידרדרות, ולאפשר לאדם, ובפרט לנכי צה"ל, להמשיך לנוע, לתפקד ולשמור על תחושת החופש והעצמאות בחיי היום-יום.

מהי ירידה טבעית בתפקוד בגיל השלישי?

בגיל השלישי הגוף עובר שינויים טבעיים הקשורים להזדקנות: ירידה במסת השריר, האטה במהירות התגובה, ירידה בצפיפות העצם ולעיתים גם שינויים קוגניטיביים. ירידה הדרגתית בתפקוד משמעה קושי בביצוע פעולות יומיומיות שבעבר היו מובנות מאליהן כמו הליכה, קימה מכיסא, רחצה או התארגנות עצמאית.
תהליך זה עשוי להיות חלק טבעי מהזדקנות, אך לעיתים הוא מואץ בעקבות מחלות כרוניות, פציעות או חוסר בפעילות גופנית ותזונה מתאימה.
אצל נכי צה"ל, שנושאים לעיתים את השלכותיהן של פציעות עבר, הירידה התפקודית עלולה להופיע מוקדם יותר או להיות מורגשת בעוצמה רבה יותר.
לכן, עבור אוכלוסייה זו, חשיבותם של מעקב, זיהוי מוקדם והתערבות שיקומית נכונה היא קריטית לשמירה על עצמאות ואיכות חיים לאורך זמן.

ירידה תפקודית בגיל השלישי – מהם סימני האזהרה שמהם אסור להתעלם?

מכיוון שבמקרים רבים ההידרדרות אצל מבוגרים מתרחשת באיטיות ובהדרגה, כדאי לשים לב לסימני אזהרה מוקדמים שיכולים להצביע על ירידה בתפקוד הפיזי, הקוגניטיבי או הרגשי.

סימני אזהרה פיזיים הם:

הליכה לא יציבה- צעדים קטנים, גרירת רגליים, צורך להיתמך ברהיטים, קושי לקום מהמיטה או הכיסא, נפילות חוזרות או "כמעט נפילות".
ירידה בכוח ובסיבולת-  מתעייפים מהר יותר מפעולות פשוטות, סובלים מכאבים או מקושי בביצוע מטלות יומיומיות כמו אכילה, רחצה או התלבשות.
ואפילו ירידה דרסטית בתיאבון ובמשקל.
כל אלו עלולים להוביל להופעת פצעי לחץ בעקבות הישיבה המרובה. יש לשים לב גם לפצעים שלא נסגרים במשך שבועיים-שלושה או סימנים לזיהום (אודם, חום מקומי, הפרשה, ריח לא נעים).

סימני אזהרה קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים שחשוב לשים אליהם לב:

ירידה בזיכרון-  שכחה חוזרת של שמות, מקומות, פגישות או פעולות יומיומיות. חזרה על שאלות מסוימות ועל אותם הסיפורים שוב ושוב.
בלבול בזמנים ובמקומות- לא יודעים איזה יום היום, מתקשים להתמצא מחוץ לבית.
שינוי בהתנהגות או במצב הרוח- חשדניים יותר, עצבניים יותר, סגורים חברתית.
ירידה ביוזמה- פחות יוצאים מהבית, פחות מעוניינים בפעילויות שהיו רגילים אליהן.
בדידות או הסתגרות- פחות בקשר עם חברים ומשפחה.
סימנים לדיכאון- עצב ממושך, חוסר עניין, ירידה בשינה או תיאבון.
קושי להתנהל עם כסף וסידורים פשוטים. קושי לזכור אם נטלו כבר את התרופות, בלבול בין התרופות או המינונים שעלולה לגרום לנטילה לא נכונה ובמקרים קיצוניים אף סירוב מודע לנטילת תרופה שיכולים להוביל לסיכון רפואי.

בקרב נכי צה"ל חשיבות הזיהוי המוקדם אף גדולה יותר, מאחר שהם מתמודדים לעיתים עם פציעות עבר, כאבים כרוניים או השלכות נפשיות שיכולות להחמיר את הסימנים ולהאיץ את הירידה התפקודית.

ירידה תפקודית בגיל השלישי – אל מי לפנות כדי לקבל טיפול מדויק ולמנוע החמרה?

כנכי צה״ל המוכרים ע״י משרד הביטחון, יש לכם זכאות לטיפולים בבית ללא עלות –
יש לכם בעצם מימון מלא ע״י אגף השיקום.
כדי לקבל הפניה, יש לפנות תחילה למרפאה המחוזית שלך, ושם לבקש הפניה לרופא מומחה שבהסדר או לבקש החזר עבור ייעוץ רופא פרטי. רופא מומחה זה הוא זה שיבדוק ויעבור על כל המסמכים הרפואיים וימליץ על התחלת טיפולים.

הליווי הנחוץ יכול להיות רב-מקצועי, ולעיתים תחום טיפול אחד מספיק, אך אצל נכי צה"ל חשיבות השילוב בין המקצועות בולטת במיוחד בשל השפעות פציעות עבר וכאבים כרוניים.

פיזיותרפיסטים

פיזיותרפיסטים מסייעים לא רק בשימור ושיפור היכולות המוטוריות, אלא גם בהתמודדות עם מגבלות שנגרמו מפציעות צבאיות ישנות. הם מחזקים שרירים שנחלשו עם השנים, משפרים שיווי משקל כדי להפחית את הסיכון לנפילות, ומדריכים בביצוע פעולות יומיומיות כמו קימה מהמיטה או ירידה במדרגות, לעיתים גם תוך התאמה לאביזרי עזר ייחודיים לנכים.

מרפאים בעיסוק

מרפאים בעיסוק מתמקדים בהתאמת הסביבה הביתית למציאות היומיומית של נכי צה"ל, שבה עלולות להופיע מגבלות פיזיות או קוגניטיביות מורכבות יותר.
הם מציעים פתרונות מותאמים אישית, החל מהתקנת אביזרי רחצה ועד פיתוח אסטרטגיות שיקלו על ההתנהלות בבית ומחוצה לו, כך שהאדם יוכל לשמור על עצמאות וביטחון.

אחים ואחיות

אחים ואחיות מקצועיים ממלאים תפקיד קריטי בליווי נכי צה"ל, במיוחד לאור מורכבות רפואית הנובעת לעיתים מריבוי תרופות או מצבים כרוניים.
הם מסייעים בניהול נכון של התרופות, מטפלים בפצעים ומעקב אחרי תסמינים ומספקים הדרכה למשפחה.
הם מהווים נדבך חשוב בזיהוי מוקדם ובשמירה על איכות חיים.

דיאטנים קליניים

דיאטנים קליניים מלווים את נכי צה"ל בהיבט התזונתי, המתמודד לעיתים עם חוסר תיאבון, כאב או מגבלות ניידות שמקשות על שמירה על תפריט מאוזן.
הם דואגים לשינוי הרגלי האכילה האישיים לשמירה על מסת שריר וצפיפות עצם, למניעת החמרה של מצבים כרוניים כמו סוכרת או יתר לחץ דם, ולשיפור האנרגיה ואיכות החיים.

כל יום שעובר הוא קריטי לחזרה לתפקוד, להתאוששות ולהחלמה. טיפול בזמן מונע החמרה, משפר תפקוד ומקל גם עליכם, המשפחה.
מגיע לכם טיפול מקצועי, איכותי, אישי וללא עלות דרך משרד הביטחון.

מה כולל שירות אח בבית המטופל עבור נכי צהל? היכנסו לסרטון: משרד הביטחון טיפולי אח או אחות פרטי בבית

מה כולל שירות טיפולי ריפוי בעיסוק לנכי צה"ל? היכנסו לסרטון: משרד הביטחון טיפולי ריפוי בעיסוק בבית

מה כולל שירות טיפולי פיזיותרפיה לנכי צה"ל? היכנסו לסרטון: משרד הביטחון טיפולי פיזיותרפיה בבית

התקשרו עכשיו לשיחת ייעוץ והכוונה:

📞 0585810058

אגף שיקום נכים משרד הביטחון