שיקום לאחר אירוע מוחי נוירופלסטיות המוח

בעקבות אירוע מוחי נראה גם לשינויים של ממש בפלסטיות של המוח. לאחר פגיעה מוחית, המוח צריך להתעצב מחדש ולהסתגל. בשיקום לאחר אירוע מוחי נתייחס לפלסטיות המוח וננסה להעביר את התפקוד למקום שלא נפגע או כדי לנסות לשקם את התפקודים שנפגעו. השיקום יוכל לגרום לארגון מחדש של קליפת המוח כמנגנון השינוי
חיפוש מטפלים סגירה
בעיה רפואית
מיקום
מקצוע
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

בתהליך שיקום לאחר אירוע מוחי נרצה להשפיע על המוח. המונח פלסטיות של המוח ידוע גם כ ״פלסטיות של מערכת העצבים״,  נוירופלסטיות או בעברית ״גמישות מוחית״ והוא המפתח לשיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי. 

אנחנו נדון כאן ב:
– תפקידו של המוח, כיצד מתרחשים תהליכי למידה
– מה אומר המונח פלסטיות של המוח
– איך להשתמש בידע על פלסטיות בתהליכי שיקום נוירולוגי
– מהם העקרונות המנחים לשיקום נוירולוגי לאחר אירוע מוחי שמעודד גמישות מוחית ונוירופלסטיות

אני כבר אציין ואומר שאתם יותר ממוזמנים לעקוב אחרי התכנים שלנו בערוץ הבריאות של פיזיוגרופ ביוטיוב, וכמובן להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלנו שנועדה לאנשים לאחר אירוע מוחי ובני משפחותיהם.  אנחנו מעלים באופן קבוע הרצאות, ראיונות עם מומחים וסרטוני תרגול!

מה תפקידו של המוח?

המוח הוא האיבר הראשי של מערכת העצבים שלנו ושל בעלי החיים.
המוח מקבל את המידע ממערכות הגוף השונות, מעבד את המידע, וכך מנהל את ההתנהגות שלנו.
בעצם, עיבוד המידע במוח מאפשר לנו להתאים את עצמנו לסביבה, ללמוד ובכך לשפר את התגובות העתידיות שלנו.
תהליכי הלמידה מתרחשים כל הזמן. כאשר אנחנו לומדים, נוכל לראות שינויים של ממש במוח.
המידע במוח עובר באמצעות תאי עצב (נוירונים). תהליכי העיבוד והולכת המידע מתבססים על הסינפסות (קישוריות בין הנוירונים). כל נוירון (תא עצב) יכול ליצור סינפסות (קישוריות) עם עשרות עד אלפי נוירונים אחרים. 

כיצד מתרחשים תהליכי למידה במוח?

המוח מורכב מכמות עצומה של נוירונים (תאי עצב) המקושרים בינהם בסינפסות. תהליכי הלמידה במוח מביאים לשינויים של ממש בסינפסות (הקישוריות). למידה גורמת לסינפסות להתחזק או להיחלש. למידה יכולה גם ליצור סינפסות חדשות.
חיזוק של סינפסות מתרחש בין השאר בעקבות הגדלת הכמות והרגישות של הקולטנים העצביים בתא המטרה.
דוגמה טובה לחיזוק סינפסות בא מעולם ההתניה הקלאסית. שבה נוצר קישור ישיר בין גירוי מסויים (כמו למשל אש) לבין ההתנהגות שלנו (זהירות מאש, בהתאמה)

שיחת הכוונה עם נציג

השאירו פרטים ונציג מטעמינו ייצור איתכם קשר בהקדם.

מהי נוירופלסטיות?

נוירופלסטיות, פלסטיות של מערכת העצבים או גמישות מוחית מתייחסת ליכולת של המוח להשתנות בתגובה לחוויות והתנסויות. פלסטיות היא זו המאפשרת למערכת העצבים להתאים את פעילותה לשינויים סביבתיים. זוהי בעצם היכולת של המוח לעשות ארגון מחדש בתגובה להתנסויות שלנו מהיומיום. הפלסטיות הזו היא בעצם תהליך הלמידה. ברמת התא, פלסטיות מתרחשת בזכות שינויים של ממש בקשרים שבין הנוירונים ועיצוב מחדש של הסינפסות. זאת אומרת, המוח עושה זאת על ידי חיזוק סינפסות מסויימות והחלשה של סינפסות אחרות.

בעבר חשבו שהשינויים במוח מתרחשים בעיקר בתקופת הילדות ועד גיל 20. החל משנות השישים, הצטברו יותר ויותר הוכחות לתהליכי למידה ופלסטיות מוחית לכל אורך החיים. 

הפלסטיות במערכת העצבים חשובה מאין כמוה בתהליכי שיקום נוירולוגיים. נוירופלסטיות היא כלי מרכזי בתהליך השיקום. למשל בעקבות אירוע מוחי שבו יש נזק של ממש באיזורים שלמים במוח. במקרים כאלה, נוכל לראות תהליך נרחב יותר של שינויים סינפטיים, שבו אזורים שלמים ויחידות תפקודיות בתוך מערכת העצבים משנים את תפקודם ודפוס פעילותם. 

חשוב מאוד להדגיש כי, פלסטיות תלויה בהתנסויות וחוויות של ממש בחיים, תלויה בסביבה ופעילויות מגוונות. לכן, ניתן ממש לשפר את הפלסטיות על ידי פעילות גופנית, תרגול ותהליכי שיקום של ממש.
בדיוק כשם שאדם בגיל 30 יכול להתחיל ללמוד לנגן בגיטרה ובזכות תרגול אינטנסיבי ימשיך להשתפר, כך נוכל לרכוש יכולות חדשות.

מה קורה במוח לאחר אירוע מוחי?

שבץ מוחי, אירוע מוחי, טראומה (כל אלה שייכים לקטגוריה של פגיעות מוחיות נרכשות) גורמים לנזק של ממש בתאי העצב במוח. בעקבות זאת נראה שינויים רבים.
בעקבות אירוע מוחי נראה גם לשינויים של ממש בפלסטיות של המוח. שינויים אלו, יכולים להימשך שבועות עד חודשים.
לאחר פגיעה מוחית, המוח צריך להתעצב מחדש ולהסתגל.
כך למשל נראה לאחר אירוע מוחי שאנשים למדו באופן ספונטני לצחצח שיניים עם יד שמאל, להעביר את המשקל שלהם אל הרגל הבריאה ולא לחלק אותו באמצע הגוף, להעזר ברגל החזקה כדי להרים את הרגל הפגועה אל המיטה ועוד ועוד.
זוהי הוכחה לכך שפלסטיות מתרחשת כל הזמן, גם באופן ספונטני!
אחד הדברים שנראה לאחר אירוע מוחי הוא שפעילות מוחית שקשורה לתפקוד מסויים תעבור לאיזור אחר במוח.
זו בדיוק המטרה בתהליכי שיקום לאחר אירוע מוחי. בשיקום נתייחס לפלסטיות המוח וננסה להעביר את התפקוד למקום שלא נפגע או כדי לנסות לשקם את התפקודים שנפגעו. כך, השיקום יוכל לגרום לארגון מחדש של קליפת המוח כמנגנון השינוי.

למה רואים 80% שיפור בשלושת החודשים הראשונים שיקום לאחר אירוע מוחי?

בעקבות אירוע מוחי, נוצר נזק ממשי לתאי עצב במוח שלא קיבלו חמצן. כחלק מתהליך ההגנה של הגוף, תאים נוספים בסביבת התאים שניזוקו גם הם ״נחסמים״ ולא מגיבים.
במהלך החודשים הראשונים התאים סביב האיזור הפגוע חוזרים לתפקוד ולכן נראה שיפור.
בנוסף, בשלב האקוטי לאחר אירוע מוחי, הגוף מסגל לעצמו הרבה מאוד אסטרטגיות פיצוי. הכוונה בפיצוי היא שימוש ביד הבריאה במקום ביד המשותקת, הטיית הגוף כולו הצידה כדי לאפשר הליכה והרמה של הרגל המשותקת, ביצוע מעבר מהמיטה לכיסא דרך הצד הבריא וכו׳.
האדם והצוות הפרא-רפואי רוצים בראש ובראשונה לראות התקדמות ולאפשר עצמאות בפעולות היומיום כגון הליכה, לבוש, אכילה וביצוע מעברים. 

שיחת הכוונה עם נציג

השאירו פרטים ונציג מטעמינו ייצור איתכם קשר בהקדם.

מה ההבדל בין פיצוי לבין שיפור אמיתי לאחר אירוע מוחי?

לאחר תקופה ראשונה של שיקום לאחר אירוע מוחי, כאשר מסגלים עצמאות רבה יותר, נרצה לשים דגש על שיפור אמיתי של היכולות ולא להישאר עם אסטרטגיות פיצוי.
פיצוי בזמן הליכה שבו מטים את כל הגוף הצידה יכול להביא למעמסה גדולה על הרגל הבריאה ועל הגו. הפיצוי הזה יכול בסופו של דבר להוביל לכאבים ועומס יתר. לכן, נרצה לשים דגש רב על שיפור ולימוד מחדש של הרגל הפגועה. כאן נכנסת לתמונה הנוירופלסטיות והרצון שלנו לשפר את הלמידה.
באמצעות הגירוי הנכון, נוכל לעודד את המוח לנוירופלסטיות ובכך לחיזוק הסינפסות במוח. השינוי במוח יכול להיות עד כדי כך משמעותי שיווצרו סינפסות חדשות ואיזורים מסויימים במוח יוכלו ״לקחת״ את תפקידם של איזורים פגועים.

מהו הגירוי הנכון כדי לעודד נוירופלסטיות של המוח לאחר אירוע מוחי?

כדי ליצור שינוי של ממש במוח ולעודד את הנוירופלסטיות לאחר אירוע מוחי, נצטרך לתרגל ולבצע תהליך שיקום אינטנסיבי וממוקד, עם חזרות רבות של פעולות יומיומיות בעזרת פיזיותרפיסט או מרפאה בעיסוק בעלי נסיון עשיר בשיקום נוירולוגי לאחר אירוע מוחי. 

העקרונות המנחים אותנו בתהליך שיקום לאחר אירוע מוחי המעודד נוירופלסטיות הם:

1. עיקרון ה ״השתמש בזה או אבד את זה״. נשמע הרבה יותר נכון ומדוייק באנגלית: use it ot lose it. הכוונה היא כי כל מיומנות שאנו מפסיקים לבצע הולכת ונעלמת. כך למשל, שימוש ביד החלשה.
במידה ואדם לאחר אירוע מוחי מפסיק להשתמש ביד החלשה כך הסינפסות האחראיות על תפקוד היד ייחלשו, יגוועו ובסופו של דבר היד לא תוכל לתפקד כלל.
2. עיקרון ה ״השתמש בזה וכך תשפר את זה״. באנגלית use it and improve it.
כל פעולה שנבצע תוכל להשתפר. בהמשך לדוגמה של השימוש ביד החלשה, במידה והאדם יתייחס ליד, ייגע בה יותר, ינסה להשתמש בה תחילה ״כיד עזר״ הוא מחזק את הסינפסות האחראיות ויוכל לראות שיפור.
3. עיקרון החזרתיות – כדי להשיג שיפור, יש לחזור שוב ושוב על אותה המטלה. החזרתיות הזו מחזקת את הסינפסות ובסופו של דבר נוכל לגרום לשינוי במוח.
4. עיקרון האינטנסיביות – אין סוף חזרות, בתדירות גבוהה, מספר פעמים ביום ומחקרים מראים שאפילו שעות ביום, הכרחית ליצירת השינויים בסינפסות.
5. עיקרון הספציפיות – כדי לשפר מטלה מסויימת צריך לתרגל ספציפית אותה ואת מרכיביה. כך למשל, כדי לשפר את ההליכה לאחר אירוע מוחי, יש לתרגל אלמנטים ספציפיים של הליכה. תרגול עמידה בלבד לא יוביל לשיפור בהליכה.
6. עיקרון ההעברה – תרגול של מיומנות מסויימת, יכול להוביל לשיפור בביצוע של מיומנות דומה. כך למשל מזיגת תרגול של תנועת מזיגה עם כוסות פלסטיק יעזור בתהליך הלמידה של מזיגת כוס מים מבקבוק.
7. עיקרון המשמעות – אחד העקרונות החשובים ביותר בכל תהליך שיקום הוא שביצוע התרגול והמטלות יהיו משמעותיות ורלוונטיות עבור המטופל.  זאת כדי לגייס את שיתוף הפעולה והמוטיבציה עבור המטופל. שיקום לאחר אירוע מוחי חייב להיות משמעותי כדי להשיג את המירב.

שימו לב, הלוואי והיה פתרון קסם. יחד עם זאת, אנחנו בפיזיוגרופ מאמינים שתמיד יש שיפור כלשהו להשיג באמצעות תהליכי שיקום אינטנסיביים וכי אף פעם לא מאוחר להשקיע בשיקום לאחר אירוע מוחי.

עשית כבר לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?

שיחת הכוונה עם נציג

השאירו פרטים ונציג מטעמינו ייצור איתכם קשר בהקדם.

כתבות קשורות

לשיחת יעוץ והכוונה 058-5810058