מהם הסיכויים לחזור לתפקוד לאחר אירוע מוחי?

האם יש דרך לדעת מה הסיכויים שלי להשתקם אחרי אירוע מוחי? עד כמה היד תחזור לתפקוד? מה הסיכוי שאחזור להיות עצמאי שוב אחרי אירוע מוחי? ומה אומרים המחקרים לגבי הפרוגנוזה? ברור לכולם שהתוצאות הן ממש לא רק עניין של מזל. טיפול נכון לאורך זמן משפיע משמעותית על הצלחת השיקום
חיפוש מטפלים סגירה
בעיה רפואית
מיקום
מקצוע
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

מהם הסיכויים לחזרה לתפקוד לאחר אירוע מוחי?

החזרה התפקודית לאחר אירוע מוחי מתנהלת לפי עקומה שבה 80% מההישגים מופיעים בשלושת החודשים הראשונים לאחר השבץ.

מבחינת הפרוגנוזה לשיקום לאחר אירוע מוחי אנו מחלקים את התהליך לשני שלבים שונים: ששת החודשים הראשונים או כל התקופה לאחר ששת החודשים מרגע האירוע. 


השלב הראשון: ששת החודשים הראשונים לאחר אירוע מוחי

בששת החודשים הראשונים לאחר אירוע מוחי נראה את רוב השיקום והחזרה לעצמאות. בתקופה זו, פוטנציאל ההחלמה הוא הגבוה ביותר. עד כדי כך ש 80% מההחלמה מתרחשת בשלושת החודשים הראשונים לאחר האירוע המוחי. יש אנשים שאצלם יש אפילו חזרה מלאה לתפקוד.
אנו מתייחסים לתפקוד של כף היד והזרוע, הליכה, וביצוע של משימות היומיום בצורה עצמאית (ADL).
חשוב מאוד לציין כי לא כל מטופל ישיג את אותו השיפור בתפקודים השונים. 

שיחת הכוונה עם נציג

השאירו פרטים ונציג מטעמינו ייצור איתכם קשר בהקדם.

השלב השני: התקופה לאחר ששת החודשים הראשונים מרגע האירוע

בחודשים העוקבים, יישארו אנשים רבים יציבים מבחינת היכולות והתפקוד שלהם. יחד עם זאת, יש אנשים שבשלב זה יראו שיפור נוסף ומנגד אנשים שיחושו ממש הידרדרות במצבם.
הדגש בשלב הכרוני לאחר אירוע מוחי הוא לזהות בזמן את האנשים עם הפוטנציאל להשגת שיפור נוסף בתפקודם ולזהות את האנשים בסיכון שעלולים להידרדר.

איך מודדים ומנבאים את הסיכויים להצלחת השיקום לאחר אירוע מוחי?

את המדידות והמבדקים הנוירולוגיים היכולים לנבא את הצלחת השיקום יש לבצע כבר בימים הראשונים לאחר האירוע.
כדי לנבא את הסיכוי לשיפור ביכולות הניידות (הליכה) ותפקוד הגפה העליונה (יד וזרוע), יש לבצע מבדקים כבר ביום השני לאחר השבץ.
כדי לנבא את הסיכוי לשיפור ביכולות היומיום בצורה עצמאית (ADL), יש לבצע מבדקים כבר ביום החמישי לאחר השבץ.
במידה והפרוגנוזה לא טובה והמבדקים מעידים על סיכוי קטן יחסית להצלחת השיקום, יש לחזור על המבדקים בכל שבוע למשך החודש הראשון לאחר האירוע המוחי. במידה והפרוגנוזה עדיין אניה חיובית, יחזרו על המבדקים הללו בכל חודש בכל ששת החודשים הראשונים לאחר השבץ המוחי.

בדיקה ראשונית כבר ביום השני לאחר אירוע מוחי: motricity index >> אפילו אם מטופל הצליח קצת להרים את כף הרגל ולהזיז את הרגל עצמה הפרוגנוזה שלו לשיקום הליכה ותפקוד כף היד הוא גבוה. כמובן שאם הצליח ליישר אפילו במעט את האצבעות בכף היד, הפרוגנוזה לחזרת היד לתפקוד היא טובה!!

שיחת הכוונה עם נציג

השאירו פרטים ונציג מטעמינו ייצור איתכם קשר בהקדם.


שיפור ביכולות הליכה וניידות לאחר אירוע מוחי:

הבשורות הטובות הן כי 70-80% מהאנשים אחרי אירוע מוחי יחזרו להליכה עצמאית במרוצת הזמן. אם כך, הפרוגנוזה ליכולת ההליכה היא חיובית מאוד! רוב השיפור ביכולת ההליכה יופיע בשלושת החודשים הראשונים לאחר השבץ.
יש עדויות רבות לכך שכבר תוך שבוע-שבועיים מהאירוע ניתן לחזות את סיכויי ההצלחה בהליכה.
במידה ואדם יכול בשבוע לאחר האירוע המוחי לשבת ללא תמיכה בקצה המיטה ויכול להזיז מעט את הרגל – סיכוייו להשבת יכולת ההליכה הם טובים.
גורמים נוספים המשפיעים לחיוב על הצלחת ההליכה הם: גיל צעיר, תפקוד יומיומי סביר (כגון לבוש חולצה, צחצוח שיניים), תפקוד עצמאי לפני האירוע, ללא בעיה בשליטה בסוגרים, ללא בעיה במיקוד הראיה או הזנחת צד. 

שיפור בתפקוד היד והגפה העליונה לאחר אירוע מוחי:

בקרב כ 40% מהאנשים לאחר אירוע מוחי, אשר בהתחלה היד הייתה פארטית (משותקת), נמצא ש 6 חודשים לאחר האירוע יש שיפור כלשהו בתפקוד הזרוע.
מתוך הקבוצה הזו, יש כ 11-34% מהאנשים שחזרו לתפקוד מלא של היד.
שיקום כף היד והגפה העליונה לאחר אירוע מוחי מתרחש לרוב בתבנית מאוד מסויימת. לרוב מהחלק הפרוקסימלי (הקרוב לגוף) לחלק הדיסטאלי (הרחוק יותר מהגוף). זאת אומרת שקודם נראה שיפור ביכולת השליטה על הגו, הכתף, הזרוע ולבסוף כף היד. גם בכף היד, נראה קודם שיפור במוטוריקה הגסה ואחר כך במוטוריקה העדינה.

רמת השיפור בתפקוד כף היד תלויה מאוד בחומרת השיתוק ביד בדגש על יכולת היישור של האצבעות וכף היד!!

נמצא כי אצל 90% מהאנשים אשר לא נצפתה אצלם יכולת לאחוז בחפצים (grip) או יכולת ליישר את האצבעות או שורש כף היד (extension) במהלך השבועיים הראשונים לאחר אירוע מוחי, לא נצפה ליכולת זו גם לאחר 6 חודשים.


הערכה כבר ביום השני לאירוע יכולה לנבא את יכולות הגפה העליונה גם חצי שנה לאחר האירוע. בדיקת היכולת ליישר (ולו במעט) את האצבעות יחד עם היכולת להרים את הזרוע הצידה (shoulder abduction) הן משמעותיות באבחון ובפרוגנוזה לשיפור יכולת תפקוד הגפה העליונה וכף היד 6 חודשים לאחר האירוע המוחי. 

שיפור בתפקודי היומיום לאחר אירוע מוחי:

בסופו של יום, 25-74% מהאנשים לאחר אירוע מוחי, יזדקקו לעזרה מסויימת בפעילויות היומיום גם בטווח הרחוק.
גורמים מנבאים לעצמאות ביומיום לאחר אירוע מוחי הם רמת העצמאות בסוף השבוע הראשון לאחר השבץ המוחי, חומרת שיתוק הזרוע, גיל, יכולת ההליכה לפני האירוע, עצמאות בתפקוד לפני האירוע ואירוע מוחי חוזר.

מהם גורמים המשפיעים לרעה על סיכויי ההחלמה לאחר אירוע מוחי?

לאחר נסיון של שנים בטיפול ושיקום של אנשים לאחר אירוע מוחי, החל מהשלב האקוטי, דרך השלב הסאב-אקוטי ועד לשלב הכרוני, גם שנים לאחר אירוע מוחי, אני יכולה לציין במפורש כי אין שני אנשים עם סימפטומים זהים לאחר אירוע מוחי! גם אם הפגיעה הנויורולוגית הייתה במיקום ממש זהה במח, הסימפטומים עדיין יכולים להיות שונים ורמת התפקוד יכולה להיות שונה מאוד.
חלק מהגורמים המשפיעים לרעה על ההחלמה לאחר אירוע מוחי הם:

  • גיל מבוגר
  • ירידה ביכולות קוגניטיביות : עירונות, הבנה, שיתוף פעולה
  • דיכאון
  • עייפות ותשישות
  • חוסר בפעילות גופנית ברקע
  • קשיי תפקוד משמעותיים קודם לאירוע
  • ירידה ביכולת הנידות וההליכה עוד קודם לאירוע
  • הזנחת צד (neglect) בעקבות האירוע
  • ירידה או חוסר תפקוד של היד
  • חוסר שליטה על סוגרים
  • אירוע מוחי חוזר

מהם הסיכויים להחמרה בתסמינים של אירוע מוחי בשלב הכרוני?

בקרב 10-20% מהאנשים לאחר אירוע מוחי חלה החמרה ביכולת ההליכה גם בשלב הכרוני.
אנשים לאחר אירוע מוחי, תמיד נמצאים בסיכון כלשהו להידרדרות במצבם.
האנשים שנמצאים בסיכון מוגבר להחמרה ביכולות ההליכה הם אנשים בגיל המבוגר, דיכאון, עייפות, תשישות, אנשים עם ירידה קוגניטיבית, קושי בהבנה.
המטרה שלנו בטיפולי פיזיותרפיה לאחר אירוע מוחי היא למנוע את ההחמרה ככל הניתן וכמובן להשיג את השיפור המירבי. זאת בדיוק הסיבה שחשוב להשקיע ברצף הטיפולי לאורך זמן, גם במצב הכרוני.

אנשים אשר 6 חודשים לאחר האירוע כן הצליחו להניע את היד אפילו מעט מאוד אך לא הגיעו לתפקוד מלא או אנשים עם בעיות תחושה או אנשים עם קושי בזיהוי הגפה נמצאים בסכנה לסימפטום הנקרא learned non use. סימפטום זה מביא לכך שאנשים מאבדים את יכולת התפקוד ביד בצורה נרכשת, מתוך כך שהם פשוט מאוד התרגלו שלא להשתמש בה ובכך מתרחשת החמרה נוספת. 

10% מאנשים אלו, מראים ירידה משמעותית בתפקוד היד והגפה העליונה לאחר אירוע מוחי.

שיחת הכוונה עם נציג

השאירו פרטים ונציג מטעמינו ייצור איתכם קשר בהקדם.

איך משמרים ומשפרים את התפקוד לאורך זמן לאחר אירוע מוחי?

הכלל הראשון הוא לשמור על מוטיבציה גבוהה ולהבין כי לא מדובר ב״ספרינט״ קצר ואינטנסיבי אלא בתקופה ארוכה (אפילו שנים) של מרתון. חשוב לשמור על האנרגיות, על סדר יום פעיל, על תרגול קבוע, על רצף טיפולי וכמובן לגוון בטיפול כדי לא להגיע לשיעמום. 

ההמלצה היא כמובן להיעזר במטפלים ממקצועות הבריאות: פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים ועוד.
חשוב למצוא מטפלים בעלי ניסיון שיקומי, מטפלים נוירולוגיים עם נסיון והכשרות לשיקום לאחר אירוע מוחי. 

אצלנו בפיזיוגרופ, תמצאו פיזיותרפיסטים נוירולוגיים ומרפאים בעיסוק נוירולוגיים שיגיעו עד אליך לבית המטופל כדי להשיג שיקום מירבי לאחר אירוע מוחי.

עשית כבר לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?

שיחת הכוונה עם נציג

השאירו פרטים ונציג מטעמינו ייצור איתכם קשר בהקדם.

כתבות קשורות

לשיחת יעוץ והכוונה 058-5810058